הצוות הסיעודי בבית לאזרחים וותיקים מורכב מאחים ואחיות מוסמכים, אשר ברובם אקדמאים, ובוגרי קורסי
התמחות שונים בטיפול בתחום הגריאטרי.

לצידם פועלים במחלקות צוותי מטפלים ומטפלות אשר עברו הכשרה לטיפול בדיירים סיעודיים וכן בתשושי נפש.
לפני קליטה של דייר חדש, מקבל הצוות הסיעודי לידיו את כל החומר הרפואי של המועמד, בוחן את התאמתו
למקום ובפרט למחלקות השונות במקום, לפי הממצאים נבחרת המחלקה המתאימה ביותר עבור הדייר החדש.
לאחר הקליטה במחלקה, עורכים לדייר ובני משפחתו היכרות עם הצוות ומקיימים הדרכה קצרה על מנת לרכוש אוריינטציה ראשונית במחלקה.

לאחר בחינת המצב הרפואי והסיעודי של הדייר וזיהוי הצרכים שלו, בונים לדייר תוכנית טיפול סיעודית המתואמת עם הדייר ובני משפחתו.

הצוות הסיעודי מהווה בתהליך ההתאקלמות חוליה מקשרת בשרשרת הרב מקצועית שכרוכה בטיפול בדייר,
צוות הסיעוד מיומן ומורשה לתת מענה גם לצרכים מורכבים וכן בביצוע פעולות כמו מתן עירויים, החלפת צנתרים,
טיפול של מתן אנטיביוטיקה דרך הוריד, מענה זה חוסך לעתים הגעה לחדר מיון ומונע המתנה ארוכה ומיותרות בבית החולים.

השירות לדיירים סיעודיים כוללים טיפולי פיזיותרפיה משמרת והולכות, לצורך שמירה על ניידות מקסימלית ועל יכולות התנועה של הדייר.
המחלקות הסיעודיות מתאפיינות במגוון רחב של גילאים ושל מצבים קוגניטיביים על כן מיון הדיירים בין המחלקות נעשה תוך התחשבות
בגילו של הדייר ובמצבו הקוגניטיבי והתקשורתי, על מנת שכל דייר ימצא בקרבת דיירים המתאימים לו מבחינת פוטנציאל חברתי ותקשורתי.

הפוסט צוות הסיעוד בבית לאזרחים וותיקים הופיע לראשונה ב-ביחד.

בית מרקחת פרטי למקסימום נוחות לדייר ובני משפחתו. 
בית המרקחת השוכן בבית לאזרחים וותיקים מבצע רכש תרופות עבור כל דייר בהתאם למרשמים שלו וכן מחזיק בתרופות, אשר נמצאות בשימוש שוטף.

נוסף על כך, במסגרת תפקידה של הרוקח/ת היא עורכ/ת התערבות רוקחית, כלומר לומד/ת את התיק הרפואי של כל דייר ובודק/ת התאמה בין האבחנות הרפואיות לבין התרופות שנרשמו עבורו. כמו כן הרוקח/ת בוחן/ת את האינטראקציה הבין – תרופתית. המלצותיו/ה של הרוקח/ת עולות לדיון עם הצוות הרפואי ולאחר מכן מתקבלתהחלטה בדבר המשך הטיפול התרופתי.

הפוסט בית מרקחת בבית לאזרחים וותיקים הופיע לראשונה ב-ביחד.

טיפול הסנוזלן פותח בהולנד בשלהי שנות השבעים ומטרתו הייתה לשמש אמצעי להרגעה ופנאי.
פירוש השם בהולנדית הוא שילוב המלים "להריח" ו"לנמנם", אשר מהוות בסיס עיקרי לשיטה זו.

השיטה פותחה ע"י אדם בשם שעיסוקו היה טיפול באומנות ובמסגרת עבודתו היה באינטראקציה
עם אוכלוסיות הסובלות מפיגור שכלי חמור.

עם הזמן הוא חש קושי בהקניית יכולות מסוימות לחולים אלו, מאחר והם "פסיביים", וכך לאט לאט
התפתחה שיטת הסנוזלן, ע"י הפחתת המעורבות שלו בטיפול וביטוי גבוה ככל האפשר של המטופלים בסביבה רגועה ובטוחה.
הסנוזלן במהותו מאפשר סביבה, אשר מעודדת אנשים פסיביים לחקור את סביבתם בצורה אקטיבית המפחיתה
התנהגויות חוזרות ונשנות, כמו כן טיפול הסנוזלן משפר תנועתיות, מגביר התנהגות הסתגלותית, משפר תקשורת ומפחית
תוקפנות ומתח, משפר קשב, ריכוז וקוגניציה וכן מעודד אמון, תוך הסחת דעת מכאב.

על אף שבמקור השיטה התפתחה עבור אוכלוסיות הסובלות מפיגור שכלי חמור, שיטת טיפול זו נמצאה מתאימה
ורווחת כיום בקרב חולי דמנציה.
קיים ביסוס מחקרי המצביע כל כך שהטיפול הרב חושי מעלה את התפקוד היומיומי של אנשים הסובלים מדמנציה
וכן מוריד את מידת העצבנות והאפטיה שלהם.
חדר הסנוזלן מעוצב ומאובזר באופן כזה המאפשר רוגע מקסימלי, זה מתבטא בתאורה מיוחדת, בבוהק הלבן
של החדר, הוילונות, מוזיקה מרגיעה, אביזרי מגע נוחים ותנועה חופשית נינוחה ובטוחה בחדר.

הכניסה לחדר סנוזלן מלווה תמיד באיש מקצוע, אשר עבר הכשרה מתאימה.
התוכנית ואופן העבודה אינם ידועים מראש ולמעשה החולה עצמו "קובע" את קצב העבודה.

המטפל צופה מהצד, אך הוא ער וקשוב למצבו של המטופל ומתאים את אופי הטיפול לפידבק המתקבל
מן המטופל וכמובן לרקע הרפואי של החולה.
שיטה זו מבוססת על הסברה שכשאדם מרגיש בטוח עם חופש בחירה לעשות ככל העולה על רוחו, הוא
נוטה יותר ליזום וכך רוכש יכולת להפעיל את עצמו.

מטרת הבית לאזרחים ותיקים בהקמת חדר כזה היא להרחיב את הכלים הניתנים לדיירים אשר אינם יכולים להשתלב
בפעילות מובנית או בתעסוקה מסיבות שונות, כגון:
ירידה קוגניטיבית קשה, חוסר שת"פ, בעיות התנהגות, אי שקט פסיכומוטורי וכד'.

החדר מעניק ערוץ חווייתי וחושי למטופלים אשר אינם מסוגלים ליהנות מהתקשורת
השכלית והוורבלית עליה מושתתות פעילויות התעסוקה במחלקות.
במקרים מסוימים הסנוזלן מתפקד ככלי זמני לבניית אמון וכן להקלה על התאקלמות הדייר, באמצעות הטיפול מצליחים
להתאים לדייר תכנית טיפול תעסוקתית במסגרת המחלקה.

הפוסט סנוזלן הופיע לראשונה ב-ביחד.