לפרטים ומידע נוסף >>>0723975739

בבית עטרת רימונים פועלת מסגרת החלמה ייעודית, המהווה גשר מקצועי ואנושי בין האשפוז לבין החזרה הביתה. המסגרת בנויה מתוך מטרה ברורה: לאפשר התחזקות, התייצבות רפואית והכנה מלאה לחיים בבית – בביטחון, בכבוד ובשקט נפשי.

מעטפת החלמה מקיפה ומותאמת אישית

תהליך ההחלמה בעטרת רימונים מבוסס על שילוב מדויק בין מספר תחומי טיפול, בהתאם לצרכים הרפואיים והתפקודיים של כל מטופל:

פיזיותרפיה יומיומית מותאמת אישית– לשיפור ניידות, כוח שרירים, שיווי משקל וביטחון בתנועה
טיפול סיעודי אישי מלא, 24/7– בליווי צוות מקצועי, מיומן וקשוב
מעקב וייעוץ של רופאים מומחים– כולל איזון תרופתי ומעקב רפואי רציף
ליווי תזונתי על ידי דיאטנית קלינית – לתמיכה מלאה בתהליך ההחלמה
פעילויות תעסוקה ושימור תפקוד– לחיזוק הגוף, הנפש והעצמאות

סביבה תומכת, מכבדת ומותאמת

ההחלמה מתקיימת בסביבה שקטה, בטוחה ומכילה, עם דגש על יחס אישי ושיתוף בני המשפחה בכל שלב של התהליך. עבור מטופלים המעוניינים לשמור על אורח חיים דתי, עומד לרשותם בית כנסת פעיל ומונגש, המאפשר תפילה יומיומית והמשך חיבור לשגרה המוכרת – מרכיב משמעותי בתהליך ההחלמה והחזרה לחיים הרגילים.

המטרה שלנו

בעטרת רימונים אנחנו מאמינים שתקופת ההחלמה אינה יעד בפני עצמו, אלא שלב הכרחי בדרך הביתה.
המטרה שלנו פשוטה וברורה:
לא להישאר במסגרת – אלא להתחזק, להחלים ולחזור הביתה בביטחון, בשלווה ובכבוד.

הפוסט מחלימים נכון – הדרך הבטוחה והמקצועית חזרה הביתה | עטרת רימונים הופיע לראשונה ב-ביחד.

ישנם שאלות רבות בדיני תקיעת שופר שלא במסגרת בית הכנסת, כך גם במרכזים גריאטריים או בתי חולים • הרב יעקב גוטסמן עושה סדר לקראת ראש השנה.

במרכז הגריאטרי בבני ברק בו אני מכהן כרב, ישנו מניין לתפילות בכל ימות השנה, אולם ישנם דיירים

שאין ביכולתם להגיע לבית הכנסת וכאן אנו מנסים להביא אליהם את שירותי הדת הטובים ביותר שאנו

יכולים. במהלך השנים הצטברו אצלי שאלות רבות אותם נשאלתי על ידי הדיירים ובני משפחותיהם

ועקב הצורך הרב אני מעלה אותם על הכתב לצורך הרבים.

בכל שנה לאחר סיום התפילה בבית הכנסת אנחנו דואגים לדיירים המתקשים להגיע בעת התקיעות

ונשארים במחלקות, וכך אנו עושים סבב בעשרת המחלקות של המרכז הגריאטרי להוציאם ידי חובה

בתקיעות. וכאן נשאלת השאלה מי יברך את הברכות לשמוע קול שופר ושהחיינו, האם התוקע שכבר

יצא ידי חובה בבית הכנסת, או שבמקרה זה יברכו השומעים? פסק המשנה ברורה שלכתחילה ראוי

שהשומעים יברכו ולא התוקע. אולם בדיעבד אין מניעה שהתוקע יברך למרות שכבר יצא ידי חובה. וכך

גם אם התקיעות נעשו לפני התקיעות בבית הכנסת והתוקע אינו מעוניין לצאת ידי חובה, הוא רשאי

לברך את הברכות עבור השומעים.

כל מה שנאמר הוא לגבי תקיעה לגברים, אולם התוקע לנשים לא יברך בכל אופן, וניתן לתכנן

שבמחלקות לנשים יהיה גם גבר אחד שעדיין לא שמע תקיעות ואז התוקע יוכל לברך, ובמידה ולא יהיה

גבר נוסף אזי הנשים יברכו את שני הברכות. ובמידה ואינן יודעות לברך? בכזה מקרה יתקע ללא ברכה

כלל.

האמור הוא למנהג אשכנז, אך למנהג עדות המזרח בכל מצב נשים אינן מברכות.

ישנן דיירים שלא יכולים להגיע לבית הכנסת, ובשעות שלאחר סיום התפילה לא יוכלו לשמוע את

התקיעות מפני שהם זקוקים למנוחה או לטיפול וכדו'. האם מותר להוציאם ידי חובת תקיעת שופר לפני

התפילה ולפני שהבעל תוקע יוצא ידי חובה? מלכתחילה אין לתקוע לפני שיעברו שלוש מעלות השחר

(בערך בשעה 08:00 בבוקר) משום שבשעות אלו 'מידת הדין' גוברת ולא כדאי שיתקע. אולם בדיעבד

ניתן לתקוע משעת 'הנץ החמה' (בערך 06:35) וייצא ידי חובה. והתוקע לפני התפילה יכוון שלא לצאת

ידי חובה וייצא ידי חובתו בתקיעות שישמע או יתקע בבית הכנסת בשעת התפילה, גם במידה והוא

יברך (באופן שהשומעים אינם מסוגלים לברך בעצמם).

בגיל גבורות (וגם צעירים יותר) ישנם אנשים רבים שלא יכולים לשמוע היטב ללא מכשירי שמיעה,

ונעזרים במכשיר שמיעה אלקטרוני (הפועל באמצעו בטריות) האם יוצא ידי חובה בתקיעת שופר?

לדעת פוסקים רבים אין יוצאים ידי חובה באמצעות מכשיר שמיעה, מפני שאינו שומע את קול השופר

אלא קול דומה שמומר באופן אלקטרוני על ידי מכשיר השמיעה. לכן אדם ששומע גם ללא המכשיר,

והמכשיר רק מגביר את שמיעתו יסיר את המכשיר לפני התקיעות, אך אם אינו שומע כלל בלי המכשיר

ישמע עם המכשיר, ולגבי הברכה כדאי שיברכו עבורו ביחד עם אדם השומע מבלי להזדקק למכשיר.

הכותב משמש כרב המרכז הגריאטרי עטרת רימונים מרשת ביחד.

הפוסט הרב יעקב גוטסמן מ"עטרת רימונים"- על סוגיות תקיעה בשופר הופיע לראשונה ב-ביחד.

תזונה בריאה ומצב תזונתי תקין חשובים לשמירה על הבריאות ולהתמודדות עם מחלות, ובאוכלוסיית הקשישים גם לשימור התפקודים הפיזיים והקוגניטיביים.
חוסרים תזונתיים, השמנה ותת משקל מחלישים את מערכת החיסון, מעוררים מצב דלקתי, גורמים לתחלואה קשה וארוכה ומאריכים את תקופת ההחלמה והשיקום.תזונה בריאה ומגוונת, מאפשרת תפקוד תקין של מערכת החיסון ומונעת חוסרים תזונתיים. צוות הדיאטניות של בית האבות  "עטרת רימונים", מרשת ביחד סוקרות את האתגרים התזונתיים של התקופה.

חוסרים תזונתיים הם תוצאה של תזונה לקויה, הם אינם קשורים למשקל ולכן עלולים להופיע גם בקרב אנשים עם עודף משקל כמו אצל אנשים שסובלים מתת משקל. אוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה לתת תזונה או לחוסרים תזונתיים הם אוכלוסיית הקשישים, חולים במחלות כרוניות, חולים סיעודיים (ללא עצמאות באכילה, בעלי תפקודי אכילה ובליעה ירודים) ומתמודדים עם מחלות נפש (נמצאים באי שקט ולעיתים מסרבים לאכול).

ההשמנה מגבירה את הסיכון לדלקת וגורמת לשינויים הורמונליים שפוגעים בפעילות החיסונית, לכן אנשים בעודף משקל נמצאים בסיכון לחלות במחלה ארוכה וקשה יותר מאנשים במשקל תקין. נמצא שאחוז גבוה מחולי הקורונה שסבלו מסימפטומים קשים ונזקקו להנשמה סבלו מעודף משקל. גם אנשים בתת משקל נמצאים בסיכון גבוה לתחלואה ממושכת. בנוסף הם מועדים לסבול מפגיעה מתמשכת או קבועה לאחר ההחלמה בשל פגיעה במסת השריר והעצם, שהיו ירודים טרם המחלה. 

המלצות לתזונה בריאה ומאוזנת לבני הגיל השלישי:
על מנת להימנע מחוסרים תזונתיים ולהפחית את הסיכון למחלות כרוניות משרד הבריאות ממליץ על תזונה המבוססת על הדיאטה הים תיכונית. תזונה זו כוללת צריכה של מוצרים טבעיים ולא מעובדים, בעיקר מוצרים מהצומח כגון פירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, טחינה ושמן זית, וכמות קטנה של מזונות מהחי כגון מוצרי חלב דלי שומן, ביצים, דגים, עוף ומעט בשר אדום.מומלץ להימנע לחלוטין ממוצרי מזון מעובדים עתירים בשומן טראנס, נתרן וסוכר.

סיכונים תזונתיים בחולי קורונה
שיעולים, פגיעה בחוש הטעם והריח, חוסר תיאבון, שלשולים הם הסימפטומים השכיחים ביותר במחלת הקורונה. קוצר נשימה, חום וכאבי שרירים מופיעים בתדירות נמוכה יותר.פגיעה בחוש טעם וריח עלולה לגרום לירידה בתאבון ובצריכת מזון, לירידה במשקל ולהתייבשות. לרוב תופעה זו נמשכת זמן ארוך לאחר ההחלמה ועלולה לפגוע בתהליך השיקום.שיעולים חזקים וקוצר נשימה פוגעים קשות בצריכת מזון. לעיתים נדרשת התאמת מרקם באופן שיאפשר המשך צריכת מזון בכמות הנדרשת.שלשולים וחוסר תאבון גורמים לירידה לא מבוקרת במשקל, לאיבוד מסת שריר וחוסרים תזונתיים.
לקשישים ואוכלוסיות בסיכון נדרשות העשרות במזון עשיר בקלוריות וחלבון או בפורמולות מזון ייעודיות, לפי ייעוץ דיאטנית, ובהתאם למצב התזונתי והכללי.

המלצות לשמירה על בריאות תקינה בעת מגפת הקורונה

• ירידה מבוקרת ומתונה במשקל, רצוי בליווי דיאטנית. 
• מעבר לתפריט מגוון עשיר בפירות וירקות, ללא מזון מעובד ומינימום מוצרים עשירים בסוכר. צריכת מזונות מעובדים עשירים בשומן, מלח וסוכר מעלה את התחלואה הכרונית וגורמת להחמרה במחלות זיהומיות ואקוטיות. סוכרת, יתר לחץ דם, וכולסטרול גבוה הן דוגמאות למחלות מטבוליות כרוניות שמהוות גורם סיכון מרכזי לסיבוכים במחלת הקורונה.
• וויטמינים:      
  ויטמין D –  קשור בסיכון לדלקת בדרכי הנשימה ופגיעה ביכולת ההתמודדות של מערכת החיסון עם מחלה. קשישים ודיירים במוסדות סובלים בד"כ מחוסר ויטמין D בשל מיעוט שהייה בשמש. בתקופות סגר ובידוד הבעיה מחריפה. משרד הבריאות ממליץ על תיסוף ויטמין D במינון 1000 IU ליום.
  ויטמין C – קשור לקיצור משך מחלה ולהפחתה בחומרת הסימפטומים. מומלץ להרבות בצריכת פירות וירקות, בעיקר הדרים, ירקות ירוקים ועלים.

המלצות תזונתיות ברמת הפרט

• ארוחות מסודרות ומגוונות. חשוב במיוחד בתקופה הזו לשמור ככל האפשר על שגרת ארוחות, בעיקר בשל ההנחיות לבידוד חברתי ומדיניות הסגר שגורמים לשינוי בשגרה ולחוסר בסדר יום קבוע.
• תפריט מאוזן ומגוון. בהתאם להמלצות לתזונה בריאה ומאוזנת. 
• הימנעות מעישון ומשקאות אלכוהוליים. 
• פעילות גופנית. בתקופות של סגר כללי או בידוד לאחר חשיפה לחולה מאומת, חשוב להימנע מישיבה מתמשכת, לקום ולבצע מספר תרגילים לשחרור והמרצה.

פעולות להתנהלות תזונתית ברמה המוסדית

• זיהוי דיירים בסיכון- מעקב רב מקצועי והעברת מידע.
• יצירת דרכי עבודה ונהלים מותאמים לשימור מצב תזונתי וצריכת מזון תקינים גם בתנאי בידוד וסגר.
• הדרכות שוטפות לצוות המטפלים להעלאת המודעות לדיירים בסיכון. 
• הדרכות הצוות הסיעודי בנוגע להמלצות מהימנות ומניעת הפצת מידע לא מבוסס בנוגע לתזונה ותוספים לחולי קורונה. 
• שמירת קשר עם המשפחות, כולל שיחות טלפוניות וביקורים, להעלאת מצב הרוח ומניעת דיכאון ואפאטיות שיובילו הימנעות מאכילה. 
• הדרכת המשפחות והמלצות למוצרי מזון שכדאי להביא מהבית לדיירים במוסד, במטרה להעשיר ולגוון את התפריט בסיסי.

מחלימים מקורונה
הדיירים שחוזרים למוסד לאחר אשפוז במחלקות קורונה סובלים לעיתים מהתדרדרות תזונתית ותפקודית.
דיירים אלו עוברים הערכה תזונתית מחודשת ע"י דיאטנית המוסד, תוך מתן דגש על שינויים במשקל, שינויים במדדים ביוכימיים בדם ותפקודי אכילה (צריכת מזון לפי ההמלצות התזונתיות, מרקם אכילה מתאים, וצורך בעזרה בעת האכילה). 
בהתאם לממצאים נבנית תכנית תזונתית מותאמת אישית, במטרה לחזק ולשקם את התפקודים שנפגעו.

נכתב ע"י צוות הדיאטניות של בית האבות  "עטרת רימונים", מרשת ביחד
אביגיל אביני, נגה ורד, סיגל ארטן.

הפוסט תזונה ומצב תזונתי תקין בגיל השלישי בתקופת מגפת הקורונה הופיע לראשונה ב-ביחד.

בס"ד                         

"עטרת רימונים" הוא ביתם של דייריו, ומנהליה אמונים על סיפוק כל צורכי הדיירים.

בפועל, פרט להענקת הצרכים הבסיסיים, הכוללים בין היתר: מזון, טיפול סיעודי ורפואי, היגיינה וניקיון, כביסה וכד', ישנו בביתנו צוות גדול המעניק מגוון רחב של שירותים לדיירים, בין היתר: עובדים סוציאליים, דיאטניות, אימהות בית, מרפאות בעיסוק ומדריכות תעסוקה, צוות פיזיותרפיה גדול ומקצועי, תרפיה במוזיקה ועוד.

 וישנו גם בית כנסת. לאיש שכל חייו נעו סביב בית הכנסת, השכים לשם מידי בוקר, התפלל שם שלוש פעמים מדי יום, הניח תפילין, חגג שבתות ומועדי ישראל, חגג בר מצווה ונישואין שלו ושל צאצאיו ובני משפחתו, ולהבדיל הנציח שם את יקיריו שהלכו לעולמם – לאדם זה, השירות הניתן בבית הכנסת הוא צורך בסיסי קיומי.

ואכן בבית הכנסת שלנו מתקיימת פעילות ענפה:
תפילות מדי בוקר וערב בימות החול ולאורך כל השנה בשבתות ובמועדי ישראל, ניתן סיוע בהנחת טלית ותפילין לזקוקים לכך, מוענקים שירותים לאורך כל השנה: תפילות חגיגיות, קידוש והבדלה בשבתות ובחגים, ישיבה בסוכה וארבעת המינים בסוכות, קריאת המגילה בפורים, תקיעת שופר בראש השנה, עריכת "סדר" בפסח וכיו"ב. כמו כן, נערכות אזכרות לקרובי דיירים, נמסרים שיעורי תורה ומוענק מענה הלכתי בעת הצורך. מעבר לכך, הפעילות בבית הכנסת תורמת לשיפור איכות החיים וייתכן שיש לה אף ממד שיקומי.
מחקרים עדכניים מצביעים על קשר ברור בין הליכה לבית הכנסת ובין שיפור הבריאות.

ב"עטרת רימונים", גם ללא מחקרים אלו, יכולים אנו למנות מס' נקודות שיש בהם תועלת למשתתפים בפעילות בבית הכנסת:

• התמצאות – לוח השנה העברי בא לידי ביטוי מדי יום בתפילה באופן ישיר ועקיף, כולל הזכרת היום  בשבוע, התייחסות לבוקר ולערב ובפרט על שבתות ומועדי ישראל המוזכרים ומודגשים בכל עת.
• מוטוריקה – נדרשת בין היתר בהנחת הטלית והתפילין וקיפולם, הדפדוף בין דפי הסידור. אנו מדרבנים ומעודדים את הדיירים לבצע בעצמם כל מטלה שהם מסוגלים לבצעה.
• תקשורת בינאישית – עליה לתורה, אמירת קדיש, ענית אמן, השתתפות פעילה בשיעורי תורה ועוד.
• קריאה התמקדות והאזנה – לחזן, לעולים לתורה, לאומרים קדיש ולשיעורי התורה.

דוגמאות אלה הן רק חלק מתוך מגוון רחב של פעולות, שמאופיינות בעיקרן כשירותי דת, אך כפועל יוצא גם יוצרות אצל המשתתפים שלל גירויים קוגניטיביים ורגשיים.

לסיכום: הדיירים מחוברים ומקושרים לבית הכנסת, ומעבר לכך שהוא לפני הכל מקום תפילה מקודש, הוא מהווה גשר המחבר את ההווה לניחוחות נעימים מהעבר, וממשיך את רצף החיים כמקור לזיכרונות מוכרים מהעבר הקרוב והרחוק, ובקיצור – מקום שנעים לשהות בו ומשפר את איכות החיים .

נכתב על ידי הרב יעקב גוטסמן

הפוסט זווית ראיה על בית הכנסת הופיע לראשונה ב-ביחד.

מחלקה לתשושי נפש בעטרת רימונים בבית אבות סיעודי "עטרת רימונים" ישנה מחלקה מקסימה וחמימה לתשושי נפש, המחלקה לתשושי הנפש מעוצבת ברמה גבוהה ומעניקה אוירה רגועה ומרחב נעים לשהייה. מאחר ומצב נפשי זה מחייב השגחה צמודה ושמירה מוקפדת על ביטחונם של הדיירים, תוכננה המחלקה באופן המאפשר זאת ומספק מקסימום ביטחון לדיירים ולבני משפחותיהם. 

תשישות נפש מאופיינת בירידה משמעותית בביצועים קוגניטיביים ובפעילות מוחית והיא באה לידי ביטוי לרוב בקשישים או בגיל השלישי, זה מגיע לצד בעיות קוגניטיביות שונות כגון: דמנציה, אלצהיימר ומצבים קוגניטיביים אחרים המתבטאים בהידרדרות מנטאלית וקוגניטיבית וגורמים לקשיים משמעותיים בתחום החברתי והתעסוקתי, לרבות בעיות זיכרון והתמצאות במרחב. תשישות נפש מתייחסת למצבו הקוגניטיבי של המטופל בלבד ואף יכולים להיות תשושי נפש עצמאיים לחלוטין במצב בריאותי מצוין.

לעיתים כשהמצב הפתולוגי מחמיר מתעוררות בעיות התנהגות וקיים סיכון לחייו של תשוש הנפש ולכן הוא חייב השגחה צמודה וטיפול תומך ומסור, השינויים החלים בתשושי הנפש הם גדולים ולכן צריך צוות מומחה שיודע להכיל מצבים כאלו ומבין את השלכותיהם.

ביטחון מעל הכל!
בחדרים עצמם המיטות מתכווננות וליד כל מיטה יש מעקה תומך לירידה ועליה בטוחה מהמיטה ולחצן מצוקה צמוד.
את החלונות בחדרים אפשר לפתוח בצורה מוגבלת לפתח צר בלבד, המעקה במרפסת מוגבה והיציאה ממחלקת תשושי הנפש נעשית באמצעות מפתח או בליווי איש צוות בלבד, כמו כן המחלקה נמצאת בהשגחה מתמדת של אחים ומטפלים בסבב של 24/7.

שירותי המחלקה לתשושי הנפש:
במחלקה ניתנים שירותים רפואיים, כגון: רופא 24 שעות במקום ,ייעוץ פסיכו גריאטרי המעריך באופן תדיר את מצבם הקוגניטיבי של החולים ובהתאם לכך רושם טיפול תרופתי. צוות רב מקצועי מעריך את מצבם של הדיירים ומטפל בהתאם. תעסוקה מותאמת את רמתם הקוגניטיבי של המטופלים. חדר כושר רחב ידיים נמצא במקום ומופעל על ידי פיזיותרפיסטים מומחים.

המטופל נמצא בהשגחה ובביקורת מתמדת למצבו ובחינת אפקטיביות הטיפול שניתן לו.

הפוסט מחלקה לתשושי נפש בעטרת רימונים הופיע לראשונה ב-ביחד.

מחלקות סיעודיות עטרת רימונים
כמו בשאר בתי האבות שמפעילה רשת "ביחד" גם מרכז סיעודי גריאטרי "עטרת רימונים" פועל בסטנדרטים גבוהים של טיפול ותחזוקה ומונה מחלקות שונות בהן ניתנים שירותים מקצועיים מצוות מומחה ומסור לכלל דיירי המקום ע"פ צרכיהם השונים.

מספר המחלקות בבית אבות עטרת רימונים הינן מחלקה סיעודיות. המחלקות הסיעודיות מתופעלות 24/7 ע"י צוות רב מקצועי המתמחה בטיפול גריאטרי לחולים סיעודיים וכולל רופא במקום 24 שעות, אחיות מוסמכות וצוות כוחות עזר . כל חדר מאובזר ברמה גבוהה מאוד על מנת לספק נוחות מקסימלית לדיירים ולספק להם את כל צרכיהם ברמה הטובה ביותר שאפשר להציע, הכלל המנחה הוא לספק לכל דייר את התנאים המתאימים במיוחד לצרכיו היום יומיים.

המחלקות הסיעודיות מאובזרות מאוד ומעוצבות ברמה גבוהה של בית מלון חמישה כוכבים.

מאחר והמטופלים גרים במקום, אנו רואים לנכון להעניק למטופלים אווירה של בית. באופן טבעי לא קל למטופלים סיעודיים, מעבר לצורך בטיפול יום יומי ובהשגחה צמודה ישנו הצורך הנפשי והאישי להתקיים בכבוד ולהמשיך לנהל חיים מספקים ומלאי עניין ועל כך חשוב לנו לשים דגש רב.

כמו לדיירים עצמם כך גם למשפחותיהם חשוב שיהיה נוח ושהות נעימה במחיצת יקיריהם ולכן המחלקות הסיעודיות מהוות סביבה חברתית וידידותית לדיירים, לבני משפחותיהם וקרוביהם. המטרה היא לאפשר לכל דייר חיוניות והרגשה של בית.

חדרי המחלקה הסיעודית:
בחדרים יש מיטות המאפשרות ניידות ומתכווננות למצבים שונים של שכיבה, ישיבה, אכילה ואף רחיצה.ישנם מעקות ליד המיטה ותאורת לילה.ליד כל מיטה יש לחצן קריאה לאחות, המטופל נמצא בהשגחה מתמדת ובזמינות לכל צורך שמתעורר.

המחלקות הסיעודיות מאובזרות בציוד טכנולוגי מתקדם ובאביזרי עזר לניידות :
הליכונים
כסאות גלגלים בהתאמת
פיזיותרפיסט
כסאות רחצה בטיחותיות למניעת נפילה
חדרי הרחצה מאובזרים במיגון של מעקות
ישנם גם מנופים סיעודיים לניידות במידת הצורך

שירותי המחלקה הסיעודית:
קבלת הדיירים במחלקה הסיעודית נעשה בהתאם למצבו התפקודי, מצבו המנטלי, קוגניטיבי, פיזי ובריאותי של כל מטופל ומטופל במטרה לאפשר לכל דייר להיות בקרבת דיירים המתאימים לו מבחינת פוטנציאל חברתי ותקשורתי.

הפוסט מחלקות סיעודיות עטרת רימונים הופיע לראשונה ב-ביחד.

מחלת אי ספיקת כליות – טיפול בדיאליזה 
בגוף האדם קיימות בד"כ שתי כליות המשמשות כפילטרים ותפקידן לסנן רעלים שונים, מלחים ומים מיותרים ובכך לשמור על מאזן נוזלים ומלחים תקין. כמו כן, לכליות תפקיד חשוב בשמירה ואיזון לחץ דם. אי ספיקת כליות הינה מחלה אשר משמעותה שהכליות אינן עושות את תפקידן כהלכה ולה גורמים רבים כמו סכרת, יתר לחץ דם, הרעלות וכו'. לאי ספיקת כליות דרגות חומרה שונות מדרגת חומרה קלה אשר לא מצריכה כל התערבות פרט למעקב חומרה בינונית המחייבת לעיתים טיפול תרופתי ובדיקות תקופתיות ועד אי ספיקת כליות סופנית או מוחלטת, הגורמת להצטברות רעלים ברמות המסכנות חיים, אגירת נוזלים ובצקות בכל חלקי הגוף, דבר המחייב חיבור למכונת דיאליזה מס' פעמים בשבוע למשך 3-4 שעות בכל פעם וזאת כפעולה מלאכותית אשר נחליפה פעילות כלייתית או לחילופין השתלת כליה. 

תסמינים למחלת כליות:
תסמינים של שלבי מחלה מוקדמים יתבטאו בעייפות, חוסר תיאבון , בחילות, מתן שתן מוגבר או מופחת ואף יכולים להיות שינויים בגוון העור.שלבים מתקדמים של המחלה יאופיינו בנפיחויות בגפיים, חולשה, עייפות כרונית ועוד מאפיינים כתוצאה מרעלים בגוף ונוזלים בלתי מנוקזים.

דיאליזה:
דיאליזה הינו טיפול רפואי מלאכותי המבצע את פעולת הכליות, בשל אי תפקודן הנגרם כתוצאה ממחלת אי ספיקת כליות. במהלך הטיפול מתבצע סינון של הדם וסילוק של נוזלים מיותרים מהגוף. בשנים האחרונות טיפולי הדיאליזה נפוצים בקרב חולים באי ספיקת כליות ומאפשרים להאריך את תוחלת החיים על אף חוסר התפקוד של הכליות ואף לשפר את איכותם.

הכליות הן בעלות תפקיד חשוב ביותר בתפקוד תקין של הגוף, הכליות אחראיות על ויסות לחץ הדם , מסייעות בייצור ויטמין D, ויסות המלחים בגוף ותפקידן החשוב ביותר הוא סינון רעלים מהגוף. 

מחלת הכליות היא הדרגתית, תחילה המחלה שקטה ואינה מורגשת בתסמינים, תפקוד הכליות יורד אך עדיין מבצע תהליכים בגוף, תוך התפתחות המחלה באופן עקבי, בשלב הזה, במידה והתגלתה המחלה, הטיפול הינו תרופתי והוא מצליח להאט את קצב התפתחות המחלה וכן מסייע להפחית את החומרה של מחלות נלוות למחלת הכליות, כגון: לחץ דם, סוכרת ומחלות לב. 

בשלב מתקדם יותר של המחלה הכליות מפסיקות לתפקד, לא מתבצע סינון של הרעלים והם נותרים בגוף ומזיקים לו ואז נדרש טיפול מלאכותי לביצוע תפקיד הכליות, טיפול דיאליזה או השתלת כליה – עניין שתלוי בגיל ובממצאים פתולוגיים. 

מתי צריך דיאליזה?
טיפול דיאליזה ניתן בשלב מתקדם של מחלת הכליות, מצב בו הכליות אינן מתפקדות ולא מתבצע סינון לדם ורעלים נשארים בגוף. מצב זה הינו מצב רפואי מסוכן המחייב טיפול מלאכותי לביצוע תפקיד הכליות. שלב זה נקרא דרגה מספר 5 במחלת אי ספיקת כליות. האפשרות המועדפת במצב כזה ובהתאם כמובן לגיל החולה ולפתולוגיה שלו היא השתלת כליה, כבר בשלב הרביעי של המחלה מתחילים לחפש כליה עבור השתלה ונערכים לטיפול דיאליזה. טיפול בדיאליזה מתבצע עוד לפני שיש החמרה בתסמיני המחלה וזאת על מנת למנוע סיבוכים וסכנת חיים.

חשוב לדעת שלא כל חולה כליות יוכל לקבל טיפול דיאליזה, הטיפול ניתן לאחר בדיקה שהחולה עומד בקריטריונים הנדרשים כגון: מצבו הבריאותי של החולה, היסטוריה רפואית, בדיקות מעבדה וגורמי סיכון נוספים שנלקחים בחשבון.

סוגי דיאליזה:
1. המו – דיאליזה –  מכשיר המדמה כליה מלאכותית המבצעת את תפקיד הכליה: סינון הדם וניקוי מפסולת, מלחים, רעלים ונוזלים מיותרים. לפני פעולת הדיאליזה הרופא מכין את החולה ואת האזור אליו יעשה החיבור לדיאליזה באמצעות פעולה כירורגית המאפשרת כניסת צינורות לגוף החולה וחיבור למערכת כלי הדם שלו. המטרה היא ליצור צינור רחב להעברת הדם וסינונו, וריד זה נקרא פיסטולה. הפעולה מבוצעת בבית חולים בפיקוח רפואי. טיפול בדיאליזה מתבצע כפעמיים בשבוע למשך כארבע שעות.

2. דיאליזה פריטוניאלית (צפקית) – בטיפול דיאליזה זה סינון הדם מתבצע בתוך הגוף של החולה. הטיפול כולל החדרת צינורית ע"י רופא, דרכה מוחדר חומר מיוחד עמו מתבצע תהליך הסינון, בתוך בטן החולה. החומרים המזיקים בדם נספגים אל תוך הנוזל שהוכנס קודם לחלל הבטן והדם עובר תהליך סינון.הדילמה הרגילה בטיפולי דיאליזה היא אם לעשות את הטיפולים בבית חולים, דבר המצריך התניידות שבועית לבית חולים או לעשות טיפולי דיאליזה ביתית, המחייבים בדיקות דקדקניות של החולה לוודא שרק הפסולת יצאה בדיאליזה ולא מרכיבים חיוניים לגוף וכן למניעת זיהומים

האם טיפול דיאליזה כואב?
באופן טבעי החדרת המחטים והכנת החולה לטיפול דיאליזה כרוכים באי נעימות, התהליך עצמו אינו כואב אך יכול להיות כרוך בבחילות בשל ירידת לחץ הדם. 

היכן מתבצע טיפול הדיאליזה ?
הרופא המטפל מחליט, ביחד עם החולה ובהתאם למצבו הרפואי, היכן לבצע את הטיפול בדיאליזה. הטיפול יכול להתבצע בבית או בבית החולים, כאמור בהתאם לשיקול דעתו של הרופא.

בבית אבות ישנם דיירים סיעודיים, שהתיק הרפואי שלהם כולל מחלת כליות המחייבת טיפולי דיאליזה, חולים אלו אינם מסוגלים להתנייד שבועית לבתי חולים על מנת לקבל טיפולי דיאליזה והם מקבלים אותם במחלקות סיעודיות מורכבות בבית האבות עצמו.מחלקת הסיעוד מורכב בבית אבות "עטרת רימונים" קולטת דיירים סיעודיים מורכבים אשר צריכים מענה נוסף למחלות נלוות שלהם. צוות רפואי סיעודי מיומן נותן מענה במשך כל שעות היממה וחלק מהטיפולים הנרחבים הניתנים במחלקה הם טיפולי דיאליזה.

הפוסט טיפול בדיאליזה הופיע לראשונה ב-ביחד.

חולה סיעודי הינו אדם הזקוק לעזרה ברוב פעולות היום יום (רחצה, הלבשה, ניידות, האכלה וכו') בנוסף למעקב רפואי, סיעודי ופרא רפואי במטרה לשמר את מצבו הפיזי והמנטלי ולדאוג לרווחתו החברתית.

חולה סיעודי מורכב הינו חולה סיעודי אשר בנוסף למגבלותיו הכרוניות הופיעה בעיה או מספר בעיות אשר מחייבות השגחה צמודה ואינטנסיבית יותר של צוות רפואי סיעודי מיומן וזמין במשך כל שעות היממה.

הגדרת חולה בסטטוס של סיעודי מורכב מבוססת על פרוטוקול מובנה של אגף הגריאטריה במשרד הבריאות אשר בנוי על קריטריונים ברורים לפיהם מצבו של החולה מחייב המשך טיפול והשגחה במסגרת סיעודי מורכב.

אלו כמה מהמצבים הנפוצים ביותר שבגינם הגדרתו של דייר תשתנה לסיעודי מורכב: 

• חולים סיעודיים שמצבם אינו יציב בגין מחלה רפואית קשה ונזקקים לאשפוז לעיתים קרובות
• חולים הסובלים מפצעי לחץ עמוקים, בדרגה 3 או 4
• חולים הזקוקים לטיפולי דיאליזה בשל אי ספיקת כליות סופנית
• חולים במחלות ריאה הסובלים מבעיות נשימה חמורות וזקוקים לתמיכה ממושכת בחמצן הנשמה ופיום קנה עם הפרשות מרובות
• חולים במחלות ממאירות הזקוקים לטיפולים כימותרפיים או טיפולים נרקוטיים
• חולים הזקוקים לעירוי תוך ורידי ממושך או עירוי דם.

לבירורים נוספים על המחלקה – 072-395-3727

המחלקה לטיפול סיעודי מורכב בבית אבות עטרת רימונים בבני ברק
במחלקה מיוחדת לטיפול סיעודי מורכב מוענקים, לאורך כל שעות היממה, שירותי רפואה מתקדמים על ידי רופאים ואחיות המוסמכים ומוכשרים לטפל במצבים המורכבים המאפיינים את דיירי המחלקה. טיפול זה ניתן במשך כל שעות היממה כולל רופא תורן בדומה למחלקה פנימית בבי"ח במחלקה הסיעודית. המחלקה פועלת תחת רשיון מיוחד של משרד הבריאות, ומוצעים במסגרתה שירותים רפואיים שאינם ניתנים במחלקה הסיעודית הרגילה, כמו גם טיפולים פליאטיביים (תומכים) הכוללים סיוע רב-תחומי מקיף בהתמודדות עם מחלות סופניות. 

בנוסף לצוות הרופאים והאחיות, הדיירים במחלקה נהנים ממעקב וטיפול של תזונאי מוסמך המסייע לשיפור במצבם של פצעי הלחץ, מתוכנית אישית של מכון הפיזיותרפיה המלווה את בית ההורים, ומפגישות תכופות עם עובד סוציאלי ומרפא בעיסוק. שירותים אלו מהווים חלק חיוני ובלתי נפרד מהטיפול והשיקום במחלקה לטיפול סיעודי מורכב. בעת הטיפול והשהייה במחלקה, הצוות הרב-מקצועי המטפל בדיירים שואף לסייע לשיפור מצבם של המטופלים ככל הניתן, והרופאים המומחים והאחיות המנוסות עושים את המירב על מנת לאפשר המשך רצף טיפולי במחלקות השונות בבית ההורים. המחלקה מזוודת (מצוידת) בציוד ומכשור מתקדם המסייע להתמודד ולטפל במצבים המורכבים והמסובכים אותם המחלקה אמורה להכיל.

הבחירה בבית הורים לטיפול קבוע
המחלקות הסיעודיות מצוידות במכשור רפואי מתקדם, באביזרי עזר לניידות ובציוד המתאים ביותר, על מנת שחווייתם של הדיירים תהיה נעימה, ידידותית ומועילה ככל הניתן. כל מיטה מצוידת בלחצן קריאה לאחות, ולרשות הדיירים עומדים כסאות גלגלים חדישים, הליכונים, כסאות רחצה מיוחדים, מנופים סיעודיים, וציוד נוסף המאפשר להם לחיות בצורה בריאה, נכונה ונינוחה בבית ההורים. 

הצוות המסור של בתי ההורים מתמחה בטיפול פרטני בכל דייר, בין אם בפן הרגשי, הנפשי או הגופני. עם קבלתו לבית, עובר הדייר אבחון מקיף הכולל הערכה גריאטרית, רפואית וסיעודית, על מנת להבטיח שהטיפול יבוצע תוך התחשבות במכלול הגורמים הרפואיים והאישיים הרלוונטיים עבורו. הדיירים בבתי ההורים של "ביחד" נהנים ממגוון פעילויות תעסוקה המאפשרות להם לשמור על חיוניות וגישה חיובית. בנוסף, צוות המטבח של בתי ההורים מקפיד על כשרות מהודרת, בהשגחת הרב לנדא, והדיירים מוזמנים להצטרף לתפילות בבית הכנסת הממוקם במתחם. 

מידע למבוטחי מכבי באתר מכבי – לחצו כאן
לבירורים נוספים על המחלקה –072-395-3727
צוות היעוץ של רשת "ביחד" ישמח להעניק מידע נוסף ולתאם פגישות היכרות עם דיירים ומשפחותיהם. 

הפוסט חדש בעטרת רימונים – אשפוז סיעודי מורכב הופיע לראשונה ב-ביחד.

תחום הפיזיותרפיה נוגע גם באבחון, טיפול, שיקום ומניעת הליקויים.הפיזיותרפיה עוסקת בבעיות שלד, עצב, שריר ומטרתה לשפר את יכולות המטופל ולהביאו לתפקוד אופטימלי. הטיפול כולל קשת רחבה של טכניקות ושיטות הנעשות הן ע"י טיפול ידני והן ע"י מכשור חשמלי.

עם קבלת דייר למקום, מתבצע אבחון פיזיקלי ראשוני ע"י פיזיותרפיסט אחראי מחלקה. לאחר הערכה נקבעות מטרות הטיפול ונבנית תכנית טיפול פרטנית הנותנת מענה לצרכיו הייחודיים של המטופל, בנוסף הוא משובץ לתכנית קבוצתית ייעודית במטרה לשמר יכולות אלו.לדיירים  שמסוגלים ללכת קיימת תכנית "הליכה יזומה" בליווי כח עזר פיזיותרפיה וצוות סיעוד במסגרת המחלקה.במרכז יש אולם פיזיותרפיה חדש הממוקם בקומה החמישית ומאובזר בציוד חדיש ומתקדם לרווחת הדייר. שירותי הפיזיותרפיה במרכז פועלים שישה ימים בשבוע בשעות הבוקר והצהריים  ופעמיים בשעות אחר הצהריים.

במוסד רימונים ישנו צוות פיזיותרפיה ותיק מקצועי ומיומן העומד לרשות הדיירים ועובד בשיתוף פעולה הדוק ופורה עם סקטור הסיעוד והצוות הפרא רפואי, העבודה נעשית על פי נהלי משרד הבריאות ותחת פיקוחו.צוות הפיזיותרפיה מוערך מאוד וידוע בגישתו ההוליסטית וביחסו החם לדייר ומשפחתו, שירותיו ניתנים לכלל דיירי המרכז הגריאטרי.

צוות הפיזיותרפיה מונה ארבעה פיזיותרפיסטים ושני אנשי כח עזר:
טלי חן – בוגרת אוניברסיטת תל אביב, בעלת ותק של עשרים שנה בתחום הגריאטריה. היא אחראית על שירות הפיזיותרפיה במרכז גריאטרי עטרת רימונים ועל מחלקות תשושי נפש ומחלקה סיעודית ב'. טלי בעלת הכשרה על בסיסית בגריאטריה, ניסיון בטיפול פיזיקלי, הדרכת צוות והובלת פרויקטים לטיפול איכותי ולרווחת הדייר הסיעודי .

סיגל  שרייבר – בוגרת אוניברסיטת תל אביב, עובדת במוסד כ 18 שנה, פיזיותרפיסטית אחראית מחלקות ה'-ו' , בעלת הכשרה על בסיסית בפיזיותרפיה והידרותרפיה ושותפה בוועדות רב תחומיות.

מוריה שהם – בוגרת אוניברסיטת תל אביב, שנת 2000. פיזיותרפיסטית אחראית מחלקות ג'-ד', בעלת הכשרה להפעלה קבוצתית של קשישים, מדריכת שדה קליני מטעם אוניברסיטת ת"א ואריאל.

דינה רייזה כהן – פיזיותרפיסטית בוגרת אוניברסיטת תל אביב, שנת 1991, בעלת ניסיון בתחום שיקום נוירולוגי, גריאטריה ותרפיה מנואלית. אחראית על טיפול קבוצתי ייעודי, מבחני מדידה והדרכת צוות סיעוד.

מיכאל פרנקוביץ – כח עזר פיזיותרפיה
אנה סולוב – כח עזר פיזיותרפיה
שניהם עובדים במוסד כ- 12 שנה, בעלי ניסיון וותק בעבודה בשיקום גריאטרי, בעלי הכשרה למדריכי חדר כושר.

נשמח לעמוד לרשותכם, מוזמנים לבקר ולהתרשם מהצוות ומפעילות הפיזיותרפיה.

הפוסט פיזיותרפיה במוסד גריאטרי עטרת רימונים הופיע לראשונה ב-ביחד.

האתגר טמון ביצירת תכנית תזונתית אישית אשר משלבת חדוות אכילה והנאה לצד שמירה על משקל ועל תזונה מגוונת ומאוזנת, וכל זאת תוך טיפול תזונתי מתאים בתחלואה המתגברת עם הזקנה.

תזונה היא עניין מהותי המשפיע מאוד על אורח חייו של כל אדם, כל שכן על אדם מבוגר, שם לתזונה יש חשיבות גבוהה יותר, היות והיא מסונכרנת עם מחלות זקנה שונות.אני, אביגיל אביני, דיאטנית קלינית, עובדת מעל 16 שנה בעטרת רימונים מאמינה כי האוכל מהווה מיימד מרכזי בחיי הדייר במוסדנו.אוכל מסמל חיות, זיכרונות ילדות וזיכרונות מהבית, הוא מהווה נחמה, חוויה ופינוק, והוא לוקח חלק ניכר משעות היממה.כאשר אני מטפלת במישהו אני מתחשבת בכל הפרמטרים שציינתי ונותנת להם חלק חשוב בהרכב התזונתי שאני מכינה, כמו כן קשר עם המשפחה ושיתופה בתהליך חשוב לי מאוד.

יש לציין שהגישה התזונתית אצל דיירים המתגוררים במוסדות סיעודיים כשלנו מתירנית הרבה יותר לעומת אוכלוסייה מבוגרת בריאה. ההקפדה על דיאטה דלת סוכר או דיאטה דלת כולסטרול לדוגמא תבוא תמיד במקום שני לאחר דאגה לאספקת אבות מזון בסיסיים כמו קלוריות וחלבון, להנאה מהאוכל ולאיכות החיים של הדייר.

עקרונות המלווים אותי בעבודתי:
עבודה רב צוותית – איסוף נתונים מכל חברי הצוות, מרופא ועד מטפל, להשלמת התמונה הכוללת על הדייר ומתן טיפול תזונתי הולם.עריכת פרויקטים רב תחומיים משותפים להעצמת יעילות הטיפול בדייר.הפריה הדדית של ידע בין חברי הצוות. לימוד פנים וחוץ מוסדי לשיפור המקצועיות.שמירת איכות החיים של הדייר בסוף חייו לעיתים גם על חשבון טיפול "הולם\יעיל".

רוטינת העבודה החודשית שלי במוסד:

• מעקב חודשי – כל דייר נשקל אחת לחודש, אלא אם הוחלט על שקילה תכופה יותר בהתאם למצבו. נלקחות בדיקות מעבדה ע"פ רוטינה שנקבעה במוסד. ריכוז הנתונים והתאמת טיפול תזונתי.
• רישומי כלכלה – באופן רוטיני נערך אחת לחצי שנה רישום אכילה של 3 ימים רצופים לכל דייר עם חישוב תזונתי הבודק אם אכן הדייר מקבל כלכלה ע"פ הדרישות למשקל גופו. זהו כלי עזר טיפולי יעיל. לעיתים יש צורך בתדירות גבוהה יותר של מעקב רישומים.
• תצפיות – ביחד עם הצוות הרב מקצועי נערכות תצפיות בזמן הארוחות ע"פ תכנית בנויה. מטרתן של התצפיות לאתר קשיים ובעיות ולטפל בהם באופן רב מערכתי. מעבר לכך קיימות תצפיות אישיות של הדיאטנית בארוחות השונות על בסיס יומי להערכת צריכת מזון ומעקב אחר תפקוד ע"פ נהלים פנימיים.
• ישיבות-צוות – הדיאטנית משתתפת בישיבות הצוות של כל הדיירים במוסד על מנת לקבל תמונה שלמה על הדייר מכל אנשי הצוות הרב מקצועי המטפלים בו. לעיתים מוזמנת משפחתו של הדייר לישיבה לשם עדכון מצב כללי של בן משפחתם או לדון בסוגיה המצריכה התערבות רב מקצועית. 
• שמירת קשר עם הדיירים והמשפחות –  נושא התזונה מעסיק מאוד הן את הדיירים והן את בני משפחותיהם, הדיאטנית מקיימת שיחות באופן ספונטני או יזום ע"פ הצורך.
• הדרכות – צוות הסיעוד וצוות המטפלים, ריענון נהלים פנימיים.
• הרצאות כלליות – להעשרת ידע לצוות הנרחב בנושאים הקשורים בתזונה.
• פרויקטים – אישיים ורב צוותים ע"פ תכנית שנתית וע"פ צרכים המתעוררים בשטח.
• דו"ח תזונה – אחת לחצי שנה נמסר דו"ח כללי להנהלה על מצבם התזונתי של דיירי המוסד. 
• פיקוח ובקרה במטבח – הדיאטנית נמצאת בקשר צמוד עם טבח המוסד לשם הרכבת תפריט ובקרה על התנהלות המטבח, כל שבוע נבנה תפריט חדש ונתלה בקומות.

ברוטינה השנתית מתקיימים שקילת מזונות ע"פ נוהל וחישובים תזונתיים של מתכונים חדשים ותפריט יומי ממוצע.

הפוסט איכות החיים, כפי שהיא משתקפת בתזונה היומית הופיע לראשונה ב-ביחד.