הגדרת מושגים – מצב סיעודי

ישנו בלבול רב בהגדרת מצב סיעודי, כיום נהוג לאבחן מטופל כסיעודי על פי מבחן (ADL- Activities of Daily Living) להערכת המצב התפקודי של האדם. על פי משרד הבריאות, הגדרת מצב סיעודי היא חוסר יכולת של האדם לבצע פעולות יומיומיות שגרתיות בכוחות עצמו, למשל פעולות כגון להתלבש, לאכול, להתפשט, להתרחץ וכדומה.

מטופל סיעודי מורכב
הגדרה: חולה סיעודי או תשוש נפש באופן קבוע הזקוק לטיפול והשגחה על ידי צוות מיומן של אנשי מקצוע. 
מטופל נחשב לסיעודי מורכב כאשר מעבר לבעיות התפקוד המאפיינות את מצבו הסיעודי הוא זקוק גם לטיפול רפואי מיוחד בעבורו כגון עירוי דם, דיאליזה, טיפולים במחלות ממאירות, טיפול בבעיות נשימה, פצעי לחץ ועוד.

חולה סיעודי מורכב זקוק להשגחה רפואית צמודה, לרוב גם לטיפול סיעודי מצוות מיומן, מעבר לטיפול הרגיל הניתן בבית אבות רגיל. לכן, קשיש סיעודי השוהה בבית אבות רגיל שמצבו התדרדר והוא סובל לדוגמה מפצעי לחץ או זקוק לעירויי דם וטיפולים מורכבים אחרים, יועבר לבית חולים/ בית אבות לטיפול סיעודי מורכב
במידה ויש לחולה הסיעודי המורכב סביבה תומכת, הוא יכול לקבל טיפול בביתו, באמצעות שירותים אמבולטוריים, אחרת יש לאשפז אותו בבית חולים/ בתי אבות במחלקה לסיעוד מורכב. מחלקת סיעוד מורכב כוללת צוות רפואי וסיעודי מיומן, בראש המחלקה עומד רופא גריאטרי. האשפוז כרוך בתשלום על פי חוקי המדינה. נטל התשלום מתחלק בין קופת חולים למשפחת הקשיש, רוב ההוצאות מוטלות על קופת החולים אליה משתייך המטופל הסיעודי המורכב.

מטופל סיעודי
הגדרה: מטופל מוגדר כחולה סיעודי כאשר הוא זקוק לעזרה בתפקודי יומיום שגרתיים כמו אכילה, ישיבה, רחצה, ניידות, עשיית צרכים ולבוש.  
מטופל נחשב לחולה סיעודי כאשר מתקיימים שני התנאים הבאים:
מצב בריאותו ותפקודו ירודים עקב מחלה כרונית, ליקוי גופני קבוע או ליקוי מנטלי, והמטופל סובל מבעיות רפואיות המחייבות מעקב רפואי.
בהתקיים אחד או יותר מהמצבים - המטופל מרותק למיטה או לעגלת נכים, אין לו שליטה על הסוגרים, מתהלך בקושי רב כתוצאה מסיבוכי מחלה או בגלל פתולוגיה.  
חשוב לציין כי אין קשר בין המצב הסיעודי לצלילות דעתו של המטופל, קשיש יכול להיות סיעודי וגם צלול לחלוטין. כאשר המשפחה אינה מסוגלת לטפל בכוחות עצמה באדם סיעודי ניתן לבקש אשפוז במוסד מורשה המוכר על ידי משרד הבריאות. לאחר אבחון הקשיש כסיעודי על ידי צוות לשכת הבריאות באזור מגוריו של הקשיש, המטופל ישולב בתור ההמתנה למוסד אשפוז מתאים (לאחר קבלת קוד).
משפחת הקשיש חייבת לחתום על כתב התחייבות ולהגיש מסמכים למחלקה לחולים כרוניים במשרד הבריאות. לאחר בדיקת המסמכים תחליט הוועדה על המסגרת המתאימה ביותר לקשיש הסיעודי ותערוך חישוב ההשתתפות של המשפחה על סמך הכנסות ונכסים של הקשיש ומשפחתו הקרובה.

מטופל תשוש נפש
הגדרה: מטופל מוגדר כתשוש נפש לאחר ירידה משמעותית בתפקוד המוח ובכישורי הזיכרון, כלומר ירידה קוגניטיבית, וירידה בהתמצאות ובאינטלקט כך שהוא זקוק לעזרה בפעולות יומיומיות שגרתיות והשגחה על בטיחותו מסביב לשעון ולאורך כל שעת היממה.

תשוש נפש הוא מטופל הזקוק לסיוע לפחות ב-2 עד 3 מהפעולות היומיומיות השגרתיות לפי מבחן ADL, כלומר לבוש, אכילה, שתייה, שליטה על סוגרים, התניידות ורחצה.
לאחר אבחון הקשיש כמטופל תשוש נפש, וכאשר המשפחה אינה מסוגלת להתמודד עם הטיפול הנדרש לקשיש, ניתן לפנות למחלקה לחולים כרוניים במשרד הבריאות כדי להסדיר את נושא האשפוז של המטופל תשוש הנפש במוסד המתאים לצרכיו. ועדת הסיווג בלשכת הבריאות המקומית קובעת האם הקשיש הוא סיעודי או תשוש נפש, משפחת הקשיש נדרשת לפתוח בקשה לאשפוז תשוש נפש כדי לקבל קוד, יש לצרף לבקשה מסמכים שונים כגון צילום תעודת זהות, טופס מידע רפואי סיעודי עדכני, דוח סוציאלי ועוד.
ועדת הסיווג תתאים מוסד לקשיש המאובחן כמטופל תשוש נפש, יש מחלקות ייעודיות לתשושי נפש בבתי חולים סיעודיים וגריאטריים בכל הארץ. המשפחה יכולה לבחור את המחלקה המועדפת עליה, כל עוד המחלקה מתאימה למצבו של הקשיש. בנוסף, המשפחה נדרשת לחתום על כתב התחייבות ולהשתתף בעלויות האשפוז על פי חישוב ההשתתפות שנערך בוועדת הסיווג בלשכת הבריאות.

נגישות
הגדלת טקסט
הקטנת טקסט
ניגודיות גבוהה
ניגודיות הפוכה
פונט קריא
ניווט מקלדת
כיבוי ואיפוס מערכת
מערכת נגישות MAGMA