הגוף והנפש עוברים שינויים טבעיים במרוצת השנים: קצב החיים מואט, האנרגיה הפיזית יורדת והצורך במנוחה גובר, אך לעיתים מאחורי העייפות מסתתר משהו עמוק יותר-דיכאון. ההבדל בין השניים אינו תמיד ברור ולעיתים גם אנשי מקצוע מתקשים לזהות מהו מקור התסמינים. ההבחנה המדויקת חשובה במיוחד בגיל השלישי, משום שהיא משפיעה באופן ישיר על איכות החיים, על בריאות הגוף ועל היכולת לשמור על עצמאות ותפקוד.
עייפות – תגובה פיזית או נפשית טבעית
עייפות בקרב קשישים יכולה לנבוע ממגוון גורמים פיזיולוגיים:
ירידה טבעית ברמות האנרגיה עקב הזדקנות מערכת השרירים והלב.
שינה לא סדירה, דום נשימה בשינה או תרופות מרובות.
מחלות כרוניות (כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב או בלוטת התריס).
תזונה דלה, חוסר שתייה או חוסר בפעילות גופנית.
במקרים כאלה, מנוחה, תזונה מאוזנת והתאמת אורח חיים יכולים להביא לשיפור ניכר. האדם העייף לרוב ישמח להזדמנות לישון, ינוח וישוב לפעילות כשהוא מתאושש.
דיכאון-כשהעייפות היא רק הסימפטום
במצב של דיכאון, העייפות אינה נובעת ממאמץ פיזי או מחוסר שינה בלבד-אלא מירידה כללית בחיוניות, במוטיבציה ובשמחת החיים. לעיתים האדם מדווח על "חוסר כוח" אך למעשה מתכוון לחוסר רצון.
הסימנים האופייניים לדיכאון בגיל השלישי כוללים:
-ירידה בעניין או בהנאה מדברים שבעבר ריגשו.
-חוסר תיאבון או תיאבון מוגבר.
-קושי להירדם או שינה מרובה.
-האטה בתנועה או בדיבור.
-רגשות אשמה, חוסר ערך או פסימיות.
-נטייה לבידוד חברתי יזום.
חשוב לדעת כי אצל קשישים דיכאון לא תמיד מתבטא בעצב גלוי-לעיתים הוא מתבטא בעייפות, כאבים גופניים, תלונות על חולשה או בלבול ולכן קל לטעות ולייחס זאת להזדקנות בלבד.
ההבדלים המרכזיים בין עייפות לדיכאון
| עייפות רגילה | דיכאון | מאפיין |
|---|---|---|
| משתפרת לאחר שינה או מנוחה | נותרת גם לאחר מנוחה | תגובה למנוחה |
| קיימת מוטיבציה, אך אין כוח | אין רצון או עניין גם אם יש כוח | עניין ופעילות |
| יציב יחסית | ירוד, חסר תקווה או אדיש | מצב רוח |
| מתחלפת בהתאם ליום ולשעות | ירידה מתמשכת לאורך זמן | תחושת אנרגיה כללית |
| ממוקדות (כאב, חולשה) | רחבות ובלתי ממוקדות ("לא מרגיש כלום") | תלונות פיזיות |
למה חשוב לזהות נכון?
דיכאון בגיל השלישי עלול להחמיר מחלות כרוניות, להאיץ ירידה קוגניטיבית ולהוביל לפגיעה חמורה באיכות החיים. החדשות הטובות הן שדיכאון ניתן לטיפול גם בגיל מבוגר. טיפול רגשי, ליווי קבוצתי, פעילות גופנית מותאמת ולעיתים גם טיפול תרופתי יכולים להחזיר חיוניות ועניין בחיים.
לכן, אם אדם מבוגר מתלונן על עייפות מתמשכת שאינה חולפת, כדאי לשאול:
האם מדובר בעייפות של הגוף או של הנפש?
האם יש דברים שעדיין משמחים אותו?
האם הוא מתעורר עם תחושת תקווה או כבדות?
תשובות לשאלות האלו עשויות להוות מצפן חשוב בדרך לאבחון מדויק.
טיפ זהב מרשת "ביחד": לראות את האדם מאחורי השגרה
מניסיוננו רב־השנים ברשת "ביחד" אנו יודעים שעייפות מתמשכת אצל דייר איננה תמיד רק עניין פיזי, לעיתים זו קריאה שקטה של הנפש לעזרה.
בכל אחד ממרכזי הרשת, הצוותים הרב־תחומיים שלנו-אחיות, רופאים, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ומדריכי פעילות – קשובים לכל שינוי קטן בהתנהגות, במצב הרוח או בהרגלים היומיומיים.
כאשר אנו מזהים ירידה ביוזמה, הסתגרות או ויתור על פעילויות שבעבר עוררו עניין, אנו פועלים מידית: מקיימים שיח אישי עם הדייר, מעדכנים את המשפחה ומתאימים ליווי רגשי או טיפולי במטרה לחזק את תחושת החיות, השייכות והמשמעות.
כי בעינינו, גם בתוך שגרת המרכז-הלב האנושי נשאר המרכז האמיתי.
לסיכום
הקו בין עייפות לדיכאון דק, אך ההבדל ביניהם יכול לשנות חיים. בעוד שעייפות היא איתות של הגוף למנוחה, דיכאון הוא קריאה של הנפש לעזרה. ההקשבה, האמפתיה וההתערבות הנכונה בזמן-הן המפתח לחיים מלאים ומשמעותיים גם בגיל השלישי.
