יגאל יהב, בן 66, נשוי ואב לארבעה ילדים. הוא יליד הארץ, אדם צלול ועצמאי, שעבד במפעל לייצור משאבות מים. יד ימין היא היד הדומיננטית שלו.
לפני האירוע, יגאל היה עצמאי לחלוטין בחיי היום-יום. הוא היה מתלבש, מתרחץ, אוכל, הולך לשירותים ומתנייד ללא עזרה. בנוסף, הוא היה עצמאי בניהול הבית ובדברים חשובים כמו קניות, הכנת אוכל, ניהול הכספים, קביעת תורים ונטילת תרופות. היה לו רישיון נהיגה והוא נהג באופן קבוע. בזמנו הפנוי היה הולך לבית הכנסת ועבד באופן סדיר.
ברקע הרפואי שלו היו לחץ דם גבוה וכולסטרול גבוה, והוא קיבל טיפול תרופתי קבוע.
יום אחד, באופן פתאומי, יגאל הרגיש חולשה חזקה בצד שמאל של הגוף, יחד עם צניחה של צד אחד בפנים, ולאחר מכן נפל. הוא פונה למיון בבית החולים איכילוב, שם הופעל מיד נוהל שבץ.
בבדיקות שבוצעו נמצא דימום במוח בצד ימין. לאחר הבדיקות והמעקב הוא אושפז במחלקה הנוירולוגית, ובהמשך הגיע למחלקת השיקום.

המצב של יגאל כשהגיע לשיקום
כשהכרתי את יגאל לראשונה בריפוי בעיסוק, היה ברור שמדובר בשינוי גדול מאוד לעומת החיים שהכיר לפני האירוע.
הוא היה ערני, מבין ומשתף פעולה, אבל היה לו קושי גדול בדיבור ולכן דיבר מעט מאוד. למרות זאת, הוא הבין את מה שאמרו לו והצליח לבצע את המשימות שביקשנו ממנו.
מבחינה תפקודית, הוא עדיין היה זקוק לעזרה באכילה, בצחצוח שיניים, בלבוש וברחצה. גם במעברים, למשל מהמיטה לכיסא, הוא היה צריך עזרה. הוא התנייד בכיסא גלגלים ובעזרת אדם נוסף.
הקושי העיקרי היה ביד שמאל. היד הייתה חלשה מאוד ולא תפקודית. יגאל התקשה להזיז אותה ולהשתמש בה בצורה יעילה, והיה מסוגל לבצע רק תנועה חלקית של היד. בנוסף, היה קושי בתחושה ביד.
מבחינה קוגניטיבית
למרות הקשיים הגופניים והדיבור המועט, יגאל היה אדם ערני ומבין. הוא ידע איפה הוא נמצא, ידע את הזמן והבין למה הוא מאושפז. הוא הצליח להבין הוראות, לענות על שאלות ולבצע משימות שונות. הבדיקות שבוצעו הראו שהחשיבה וההתמצאות שלו נשמרו.
מטרות הטיפול
המטרה העיקרית הייתה לעזור ליגאל לחזור להיות כמה שיותר עצמאי.
רצינו שהוא יוכל לבצע בעצמו פעולות בסיסיות כמו אכילה, לבוש, רחצה וצחצוח שיניים. בנוסף, רצינו לחזק את יד שמאל, לשפר את התנועה והתחושה שלה וללמד אותו להשתמש בה שוב במהלך פעולות היום-יום.
מטרה נוספת הייתה לשפר את היכולת שלו לעמוד ולעבור ממקום למקום בצורה בטוחה, כדי שיוכל להתנהל בצורה עצמאית יותר.
הטיפול בריפוי בעיסוק
במהלך השיקום קיבל יגאל טיפול בריפוי בעיסוק שכלל עבודה לפי שיטת Neuro-IFRAH. הטיפול התמקד בשיפור התנועה, השליטה בגוף והשימוש ביד שמאל, תוך כדי ביצוע פעולות תפקודיות מחיי היום-יום.
בטיפולים עבדנו באופן הדרגתי על יד שמאל. תרגלנו תנועות, חיזקנו את היד, עבדנו על פתיחה וסגירה של כף היד ועל היכולת לתפוס ולשחרר חפצים.
בנוסף, תרגלנו פעולות מהחיים האמיתיים, כמו אכילה, לבוש, רחצה, צחצוח שיניים ומעברים. היה חשוב שהטיפול לא יהיה רק תרגילים, אלא שיהיה קשור לדברים שהוא באמת צריך לעשות ביום-יום.
בגלל הקושי בדיבור, השתמשנו גם בדרכים נוספות כדי לאפשר לו להביע את עצמו ולהבין מה מצופה ממנו, בשיתוף פעולה עם קלינאית התקשורת.
בנוסף, עבדנו על שיווי משקל ועל היכולת לבצע פעולות תוך כדי ישיבה ועמידה.
השינוי שחל במהלך השיקום
עם הזמן ראינו שינוי משמעותי מאוד.
היד השמאלית, שהייתה בהתחלה חלשה מאוד ולא תפקודית, השתפרה בהדרגה. כיום יש לו תנועה מלאה, כוח שמור וטונוס תקין, והוא מסוגל להשתמש ביד בצורה הרבה יותר טובה.
גם מבחינת התפקוד היומיומי חל שיפור משמעותי. היום יגאל מבצע את רוב פעולות היום-יום שלו כמעט באופן עצמאי, עם הרבה פחות עזרה ממה שהיה צריך בתחילת השיקום.
המעבר שעשה היה משמעותי מאוד – מאדם שהיה זקוק לעזרה כמעט בכל פעולה, לאדם שחזר להשתמש ביד, לנוע ולבצע את רוב פעולות היום-יום שלו באופן כמעט עצמאי.
סיכום אישי
המקרה של יגאל היה עבורי מקרה משמעותי מאוד בריפוי בעיסוק. הוא הזכיר לי שהמטרה של השיקום היא לא רק לשפר תנועה או כוח, אלא לעזור לאדם לחזור לחיים שלו – להיות עצמאי, לבצע את הדברים שחשובים לו ולחזור לתפקידים שהיו חלק מהחיים שלו לפני האירוע.
השיפור שיגאל עבר מתחילת השיקום ועד היום מראה כמה תרגול, התמדה ועבודה משותפת של המטופל והצוות יכולים לשנות את התפקוד ואת איכות החיים.


