לכבוד
מר מיכאל פיטלמן מנהל מרכז שיקום וסיעוד וותיקים
בני ברק
א.נ.מ.,
הנדון: מכתב תודה והערכה מאת אביבה שוקר
ברצוני להביע במכתב זה הערכה גדולה ומפורטת לעובדי ומנהלי מחלקת השיקום ולמחלקת הפיזיותרפיה והריפוי בעיסוק, בתקווה שמכתבי זה יגיע לאזני העובדים המסורים – מהבכירים שביניהם ועד העובד הזוטר ביותר:
ביום 21.7 הגעתי למרכז השיקום חלשה וכאובה אחרי אירוע מוחי ואשפוז באיכילוב. הייתי מלאת חששות מפני שלב השיקום לאור הניסיון הרע של בעלי בשיקום במוסד אחר. כבר בכניסה הרגשתי שאני נכנסת למקום נקי, מבריק, מואר, מרווח ומסביר פנים לבאים. מהר מאד הבנתי שהסטנדרטים של הנקיון פה שונים ממה שהכרתי במקומות אחרים. אחרי כמה ימים הבחנתי בעובדת הניקיון נטשה וראיתי כמה היא מסורה וחרוצה ודואגת תמיד שהלובי והשירותים של קומת הכניסה יהיו תמיד מבריקים ושלא יחסר בהם דבר. זה חשוב מאד כי זה הרושם הראשוני כשנכנסים לבנין! כך גם התרשמתי כשנפתחה דלת המעלית בקומה שנייה ונפרש לפניי חדר אוכל מסודר, בהיר, מואר עם רצפה מבריקה.
את אותה גישה איכותית מצאתי גם כשהגעתי לחדר המואר, המרווח והמרוהט ברמה גבוהה ונגישה.
הקליטה שלי במחלקה באחריותו של וויאם היתה מיידית, מקצועית, מסודרת, בהירה ומהירה ובוצעה בנעימות ורגישות. התרשמתי מיד שוויאם מנהל את המקום ביחס מכבד ובאהבה גדולה למטופלים ולעובדים הכפופים לו, וזה ניכר באווירה הרגועה ונטולת המתחים, כשהצוות עובד בהרמוניה מלאה. תבורכו על איכות העובדים.
המפגש הראשוני עם האחות שקיבלה אותי, פאדיה, הרגיע אותי למרות מצבי הפיזי הירוד כי זיהיתי מיד שיש פה יחס אישי למטופלים ואחריות מלאה לרווחתם ולבריאותם עם סדר יום ברור ומדויק.
נדהמתי כשהגיע הרופא ד"ר עלי וציטט בפניי בעל פה את כל התיק הרפואי שלי כולל אירועי העבר. זה מעולם לא קרה לי עם אף רופא אחר למרות שהייתי בעבר מאושפזת בבתי חולים כמו הדסה, שערי צדק ואיכילוב. אפילו את המוטציה המיוחדת שזיהו בדמי לפני כחצי שנה ואת התרופה הקשורה אליה הוא הכיר. זה הפתיע אותי למדי ועזר לי להפיג חששות טבעיות שהיו לי לקראת הבאות. גם ד"ר סאלח שטיפל בי בהמשך גילה מקצועיות גבוהה בהתמצאות במצבי והפתיע אותי במיוחד כשתמיד הצליח לעשות לי בדיקות דם מדויקות למרות שכל חיי זו היתה משימה מורכבת ומאתגרת שתמיד השאירה בי חוויות לא נעימות של כאב ושטפי דם.
לאורך כל התקופה, השליטה והדיוק במתן התרופות על ידי הרופאים וצוות האחים והאחיות, היתה עקבית ואחראית לעילא ולעילא. בימים שלא הגעתי לאכול חיפשו אותי ודאגו להביא לי את התרופות. זה לא ברור מאליו ואני אסירת תודה על האכפתיות והיחס.
בחדר האוכל כשנכנסתי בפעם הראשונה קצת "הלכתי לאיבוד" כי לא היה ברור אם יש סידור מקומות קבוע או שאפשר לשבת בכל מקום. כאן אני מציעה שתחשבו על פתרון מסודר יותר כי זה יוצר מתחים בין המטופלים, כמו כן כדאי לדאוג שהכסאות יהיו סביב השולנות במלואם כי זה יוצר מצב של תחושה שאין איפה לשבת… לפעמים האורחים מתיישבים והמטופלים צריכים לבקש עזרה שיביאו להם כסאות לשולחן. זה מצב לא נעים וקל לתקנו בקלות. ייאמר לזכותם של המטפלים ואנשי השירות בראשותו של חליל שהם תמיד שמים לב מי צריך עזרה ומגישים אותה מיד! כל צוות המטפלים מקסימים אחד אחד. יסמין, אניטה, נטשה, דיפה, נור, מוחמד והאחרים. (לצערי לא זוכרת את כל השמות) כל הצוות של האחיות והאחים מאד מקצועי ומסביר פנים. הם מכירים את השמות של כל המטופלים ונותנים יחס אישי וחם לכל אחד מהם. שמתי לב שכל אחד יודע בדיוק מה תפקידו בכל שעה ושעה ביממה וזה עובד נפלא: פינוי השולחנות וניקוי חדר האוכל אחרי הארוחות מתוקתק במהירות, חלוקת מגבות ופיג'מות לארונות, ריקון הפחים, נקיון החדרים מילוי מתקני הנייר הכל עובד כמו שעון ותמיד יש למי לפנות במקרה שחסר משהו. בהיותי מנהלת לשעבר בעצימי הבחנתי בסגנון הניהול נעים ההליכות של וויאם ונראה לי שמשם נובעת ההרמוניה והסדר בעבודה.
נושא התזונה אף הוא ראוי לציון. האוכל מצוין, טעים, עשיר ומגוון. הייתי מציעה לייעל את אופן החלוקה כי לפעמים יש תחושה שהשולחנות האחרונים לא יכולים לבחור כי כבר לא נשאר מהמנה שרצו. אולי כדאי לחלק בצורה מסודרת ולהתחיל כל פעם מצד אחר של האולם כך שאף אחד לא ירגיש מקופח. שמתי לב שבשולחנות האחרונים בחלוקה מצטבר חוסר שקט ומרמור עד שהאוכל מגיע לאחרונים ובדרך כלל חסר (גבינה צהובה, דג, עוף – תלוי בביקוש של השולחנות הראשונים).
התזונאית ליאור תמיד נמצאת בזמן הארוחות ורואה כל אחד מהמטופלים ואפילו מפקחת שכולם יאכלו. הופתעתי מאד שבאחד הימים השארתי את ארוחת הבוקר כי לא היה לי תיאבון והיא קראה לי לשיחה והתעניינה מדוע וביקשה שאודיע לה אם חוסר התיאבון ממשיך. באמת שלא ציפיתי לתשומת לב כזו ותודה על זה, כי מהר מאד חזר לי התיאבון.
המפגש עם וואג'די הפיזיותרפיסט והעבודה איתו במטרה להחזיר אותי לתפקוד נורמלי היו לעילא ולעילא לאורך כל הדרך! וואג'די היה קשוב לחולשות שזיהה בתפקוד שלי ונתן לי פתרונות מחזקים ומייצבים כאחד. מיום ליום הרגשתי שאני מתקדמת בעזרתו והיה לי ביטחון מלא שהוא יודע מה הוא עושה והכל בנעימות וברגישות יוצאת דופן. כשהרגשתי שאני מתחילה לצעוד בביטחון אפילו אמרתי לו שהוא קוסם…
גם מוסטפה המרפא בעיסוק עשה מאמצים גדולים לטפל בבעייה המיוחדת ביד שמאל שלי. האירוע המוחי פגע מאד ביכולת הנגינה שלי (אני פסנתרנית). למרות שאני יודעת שזו בעיה חריגה בתחום של הריפוי בעיסוק במרכזי שיקום, הרגשתי שמוסטפה וגם זיו שהחליפה אותו עשו מאמץ מיוחד לטפל בבעיה שלי . אני מבינה שהריפוי הכי מדויק במקרה שלי זו פשוט נגינה חזרתית בפסנתר אבל את זה אני יכולה לעשות רק בבית…
עם העו"ס נעמה נפגשתי עם כניסתי לאשפוז ובהמשך לקראת העזיבה. התרשמתי מאד מהידע המקצועי ומהיחס האמפטי שלה. הרגשתי שאני בידיים טובות ואכפתיות ושגם היציאה הביתה תעבור חלק ובטוב. טפסי הבקשה הוגשו על ידה מיד וגם הקשר לחברת הסיעוד נוצר במהירות לשביעות רצוני.
לסיכום, אני בהודיה גדולה על החודש ושבוע שעברתי פה ומודה לכם באופן אישי. תמיד אשמור פינה חמה בלב למקום שלכם ולאנשים הנפלאים שמתפעלים אותו. יישר כח ובהצלחה!
בכבוד רב,
אביבה שוקר
אביבה שוקר,
(מנהלת לשעבר – רשת מנהל קהילתי דרום, ירושלים)