התמודדות בני המשפחה עם אבחנת הדימנציה של ההורה בגיל השלישי

מעיין דילר ,מנהלת שירות סוציאלי בבית האבות "מרכז סיעוד וותיקים " של רשת ביחד
סוקרת את התסמינים להופעת הדימנציה בגיל השלישי, האבחון ודרכי ההתמודדות

תסמיני הדימנציה שכיחים יותר מעל גיל 65, על כן ככל שתוחלת החיים עולה, כך עולה מספר החולים.

לפי נתונים של ארגון הבריאות העולמי חיים כיום ברחבי העולם כ- 50 מיליון בני אדם עם תסמינים של דמנציה ומדי שנה נוספים כ- 10 מיליון חולים חדשים, מתוכם כ- 9% צעירים מגיל 65.

בישראל, מנתוני משרד הבריאות עולה כי כיום חיים כ- 150 אלף חולים מאובחנים בדמנציה.
ישנם סימנים מוקדמים שמאפשרים לבני המשפחה לזהות את התחלת הדימנציה , פניה לאבחון והתאמת טיפול מיטבי להורה

דמנציה, הנקראת גם שיטיון או קיהיון, היא שם כולל לקבוצת מחלות שגורמות לירידה קוגניטיבית שעלולה להתבטא בירידה בזיכרון, ביכולת החשיבה ובשפה. בנוסף דימנציה גורמת לשינויים במצב הרגשי וההתנהגותי של הקשיש ולירידה בתפקוד המוטורי, לעיתים עד לדרגה של הגבלה.
למרות שגיל מתקדם מעלה את שכיחותה, ישנם גורמי סיכון רבים הניתנים לשליטה ותלויים באורח החיים של האדם.
גורמי סיכון שכיחים לחלות בדימנציה הינם: מחלות לב וכלי דם, סכרת לא מאוזנת, חוסר פעילות קוגניטיבית, דכאון והימנעות מאינטרקציה חברתית, שתיית אלכוהול, עישון ועוד.

סוגי דינמציה

• אבחנה בין דימנציה לאלצהיימר – בעוד שאלצהיימר היא מחלה, דמנציה היא תסמונת, שילוב של כמה תסמינים האופייניים למחלות ניווניות של המוח. אלצהיימר היא המחלה השכיחה ביותר הכוללת תסמינים של דמנציה וכ- 70%-60% מכלל הסובלים מדמנציה הם חולי אלצהיימר.
• דימנציה עם גופיפי לואי – השניה בשכיחותה אחרי אלצהיימר. דימנציה שקיימים בה שילוב של תסמיני אלצהיימר עם תסמיני פרקינסון.

• דימנציה וסקורלית – נובעת מנזק שנגרם לכלי הדם  והפרעה באספקת החמצן לתאי המוח. מתפתחת בהשפעת הגורם התורשתי ובעיקר בשל מחלות לב וכלי דם על רקע אורח חיים לא בריא.

סימנים מוקדמים לדימנציה

ישנה חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של הדימנציה מכיוון שהקשיש שלקה במחלה יתקשה לבצע פעולות יומיומיות שגרתיות, ולמעשה עלול לסכן את עצמו.
בעניין זה מוטלת אחריות רבה על בני המשפחה. ככול שהם יקדישו תשומת לב למבוגרים ששוהים בבית הם יוכלו לזהות את הסימנים הראשוניים ובכך להגן על היקרים להם. דוגמאות לסימנים מוקדמים :
• קושי בדיבור ,בהתנסחות וניהול שיחה קולחת – קושי באיתור מילה מסוימת תוך כדי דיבור ועצירה לעיתים קרובות.
• ירידה בזיכרון החוויתי לטווח קצר – מתבטא בשכחה של אירועים שהתרחשו לאחרונה.
• ירידה ביכולות התפקודיות – קושי בביצוע פעולות שגרתיות שלא מחייבות ידע חדש או למידה כמו התארגנות והכנת אוכל
• התמצאות לקויה במרחב ובזמן- כגון מיקום, שנה, עונה ועיתוי.
• נטייה מוגברת לעצבנות ושינויים בהתנהגות המוכרת – כולל צמצום האינטראקציות החברתיות וקושי לתכנן או למצוא פתרונות לבעיות.
במידה וחלק מהסימנים הללו מופיעים אצל האדם המבוגר חשוב להתחיל תהליך של אבחון

מקצועי.

אבחון הדימנציה

האבחון כולל תשאול הקשיש בנוגע להיסטוריה הרפואית שלו והשינויים שחלו בתפקודו, בהתנהגותו ובמצב רוחו. בנוסף תיערך בדיקה להערכת היכולות הקוגניטיביות והמנטליות ובדיקות הדמיה של המוח על ידי CT או MRI.
אבחון וטיפול מוקדם מאט את קצב היריד המנטלית ומעכב את התקדמות הדימנציה.

התמודדות המשפחה
על מנת שהאדם המבוגר יקבל את הטיפול המיטבי, משפחות רבות בוחרות באופציה של השמה בדיור מוגן. בחירה זו נובעת מתוך הבנה כי בדיור המוגן האדם יקבל מענה מקיף לצרכיו הבריאותיים, מעקב שוטף אחר מצבו והתאמת תכנית טיפול רלוונטית ומשתנה בהתאם לצורך.

כאשר הדייר נקלט, הוא עובר תהליך איבחון על ידי כל הצוות הרב מקצועי- החל מהצוות הסיעודי, רופא המחלקה, פיזיותרפיסט, מרפאה בעיסוק, דיאטנית ועובדת סוציאלית. בסוף תהליך זה הצוות לומד להכיר את הדייר ואת צרכיו ולפי זה לבנות לו תכנית טיפול שתשמר את היכולות הקיימות של הדייר ותצמצם/ תאט ככל הניתן התדרדרות נוספת. חשוב לציין כי התהליך נעשה בשיתוף בני המשפחה וכל החלטה או שינוי בתוכנית הטיפול מתקבלת לאחר התייעצות ושיח משותף עימם.

.