שלום מיכאל,
רציתי לעצור לרגע ולשלוח לך מילות תודה מהלב, בעקבות המעבר של אמי, שרה הורביץ, למחלקה הסיעודית החדשה.
אמא שלי, שרה הורביץ, שוהה אצלכם במוסד ותיקים כבר כמעט שלוש שנים.
במהלך התקופה הזו היא עברה לא מעט – כולל שהות ארוכה במחלקה הסיעודית המורכבת – אך בזכות המסירות, המקצועיות והלב הרחב שלכם, מצבה השתפר, ובחסדי שמיים היא הועברה למחלקה סיעודית רגילה.
לאחרונה קיבלתם החלטה להעביר את אמא למחלקה אחרת.
ההמתנה לקראת המעבר לא הייתה פשוטה – היא הייתה מלאה בחששות:
מי תהיה השכנה לחדר? איך יקבלו אותי? מי הרופא? איפה אשב?
כל שינוי בגיל כזה הוא מאיים ומטלטל, ואמא הרגישה את זה בכל מאודה.
והנה, היום – כשבועיים אחרי המעבר – אני מביט לאחור ומרגיש הכרת תודה עמוקה.
מה שנראה תחילה כקושי, הפך בעזרתכם לתהליך רגיש, מתחשב, ובעיקר – אנושי.
אתה, מיכאל, יחד עם ג'מאל, האח הראשי, ועם שאר אנשי הצוות – הרפואי והסיעודי – עשיתם מעל ומעבר כדי שיהיה לאמא טוב.
הקשבתם, התחשבתם, ליוויתם אותה – לא רק כ"מטופלת", אלא כאדם שלם, עם רגשות, עם לב, עם סיפור חיים.
לאמא טוב היום. היא רגועה. היא מרגישה שייכת. וזה לא קורה מעצמו. זה קורה בזכותכם.
אני מודה לך, מיכאל, על ניהול מסור ולבבי, ועל ההבנה כמה חשובה הנפש – לא פחות מהגוף.
מודה לכל הצוות, על החיבוק, על הגישה האנושית, על ההשתדלות שלא מובנת מאליה.
תמשיכו בדרככם הברוכה – עם הרבה בריאות, אהבה ואור של חסד.
בכבוד, הערכה ותודה מהלב,
זאב הורביץ