יש משהו בשינוי העונות שמתרחש כמעט בלי שנרגיש, הבקרים נעשים קרירים יותר, שעות האור מתקצרות, הבגדים החמים חוזרים לארון הקדמי ואנחנו מוצאים את עצמנו מבלים יותר זמן בבית.
עבור רבים מאיתנו אלה שינויים קטנים בשגרה, אבל בגיל השלישי ובמיוחד כאשר מתמודדים עם מחלות כרוניות או מגבלות תפקודיות, לשינויים האלה עשויה להיות משמעות גדולה יותר.
הגוף שלנו פועל כל הזמן כדי לשמור על איזון, הוא מווסת את חום הגוף, מתאים את זרימת הדם לתנאי הסביבה, שומר על מאזן הנוזלים ומפעיל את השרירים שמאפשרים לנו לנוע, להתייצב ולבצע פעולות יומיומיות.
עם השנים, חלק ממנגנוני ההסתגלות האלה נעשים פחות יעילים, המשמעות היא ששינוי בטמפרטורה, ירידה בפעילות הגופנית או שתייה לא מספקת עשויים להשפיע על אדם מבוגר באופן שונה מכפי שהשפיעו עליו בעבר.
לעיתים אלה שינויים שמורגשים מיד ולעיתים הם מתפתחים בהדרגה: קצת יותר עייפות, הליכה שנעשית איטית, קושי לקום מהכיסא או תחושת חולשה שלא תמיד ברור מה מקורה.
דווקא משום שהשינויים האלה עשויים להיראות כחלק טבעי מהגיל, חשוב להבין מה מתרחש בגוף ואילו גורמים אפשר לזהות, למנוע או לשפר.
שלושה תהליכים שכדאי להכיר במיוחד בעונת המעבר ובחודשי החורף הם השפעת הקור על מערכות הגוף, הירידה בתנועה והסיכון להתייבשות.
1. כשהטמפרטורה יורדת, הגוף עובד אחרת
כשקר לנו, הגוף מפעיל מנגנונים שמטרתם לשמור על חום האיברים החיוניים.
אחד המנגנונים המרכזיים הוא כיווץ כלי הדם (Vasoconstriction), בעיקר באזורים הקרובים לפני העור. בדרך הזאת הגוף מצמצם את איבוד החום לסביבה ושומר על הטמפרטורה הפנימית.
אבל לתגובה הטבעית הזאת יש גם משמעות למערכת הלב וכלי הדם.
כאשר כלי הדם מתכווצים, ההתנגדות לזרימת הדם עולה ולחץ הדם עשוי לעלות בעקבותיה. אצל אנשים המתמודדים עם יתר לחץ דם, מחלות לב או מחלות כלי דם, החשיפה לקור עלולה להוסיף עומס על מערכת שכבר מתמודדת עם אתגרים רפואיים.
מחקרים מצביעים על קשר בין חשיפה לטמפרטורות נמוכות לבין עלייה בסיכון לאירועים לבביים וכלי דם, במיוחד באוכלוסיות פגיעות. גם תנודות עונתיות בלחץ הדם מוכרות בספרות הרפואית והן עשויות להיות משמעותיות יותר בקרב בני 65 ומעלה.
חשוב להבין שההשפעה לא אחידה, היא תלויה בעוצמת החשיפה לקור, במצב הבריאותי, בתרופות וביכולת הגוף להסתגל לשינוי.
מה קורה למנגנון ויסות החום בגיל המבוגר?
עם ההזדקנות עשויים להתרחש שינויים בתחושת הקור, ביכולת לייצר חום וביכולת לשמור על טמפרטורת גוף יציבה. מחלות כרוניות, תזונה לא מספקת, ירידה בניידות ותרופות מסוימות עשויות להוסיף לפגיעות הזאת.
לכן אדם מבוגר עלול להימצא בסביבה קרה מבלי לחוש את עוצמת הקור כפי שאדם צעיר היה חש אותה. במצבים חמורים, חשיפה ממושכת לקור עלולה להוביל להיפותרמיה, ירידה מסוכנת בטמפרטורת הגוף.
היפותרמיה לא מתרחשת רק בשלג או בטמפרטורות קיצוניות, אצל אדם פגיע היא עלולה להתפתח גם בבית שלא מחומם כראוי.
משרד הבריאות ממליץ לשמור בחורף על טמפרטורה ביתית יציבה של כ־20-24 מעלות, להקפיד על לבוש מתאים, חימום בטוח ואוורור ולהיות ערניים במיוחד למצבם של אנשים מבוגרים שחיים לבדם או מתקשים לדאוג לצורכיהם באופן עצמאי.
כאשר מופיעים בלבול חדש, ירידה בערנות, דיבור לא ברור או חשד לירידה משמעותית בחום הגוף, נדרשת הערכה רפואית דחופה וכאן יש משמעות גדולה להיכרות עם האדם.
לפעמים מי שמבחין ראשון שמשהו אינו כשורה הוא בן משפחה שמרגיש שהבית קר מדי, מטפלת שמבחינה שהאדם פחות ערני מהרגיל או איש צוות שמזהה שינוי בהתנהגות.
שמירה על חום הגוף היא הרבה יותר מתחושת נוחות, בגיל השלישי היא חלק מהשמירה על הבריאות ועל הביטחון.
2. כשהשגרה מצטמצמת, גם הגוף עלול להיחלש
בחורף אנחנו נוטים לשהות יותר בבית. הימים קצרים, מזג האוויר לא תמיד מזמין לצאת והפעילויות שהיו חלק מהשגרה עלולות להצטמצם.
אצל אדם צעיר ובריא, כמה ימים של פעילות מופחתת לא בהכרח ישפיעו באופן משמעותי על התפקוד. אבל אצל אדם מבוגר שכבר מתמודד עם חולשת שרירים, מחלות כרוניות או מגבלה בניידות, תקופה ממושכת של חוסר פעילות עלולה להיות בעלת השלכות משמעותיות יותר.
בעולם הרפואי והשיקומי מוכר המושג Deconditioning – ירידה בכושר הגופני וביכולת התפקודית בעקבות חוסר פעילות.
כאשר הגוף נע פחות לאורך זמן, השרירים מקבלים פחות גירוי, הסיבולת הגופנית עלולה לרדת והיכולת לבצע פעולות יומיומיות עשויה להיפגע. ההשפעה יכולה לבוא לידי ביטוי בקימה מכיסא, בהליכה למרחק קצר, בעלייה במדרגות או בשמירה על שיווי המשקל.
וכאן עלול להתפתח מעגל שקשה לזהות בתחילתו. האדם יוצא פחות מהבית ולכן נע פחות, כשהוא נע פחות, כוחו וסיבולתו עלולים להיחלש. הפעולות נעשות מאומצות יותר ולכן הוא מתחיל להימנע מהן. ככל שההימנעות נמשכת, התפקוד עלול להצטמצם עוד יותר.
לפעמים המשפחה מבחינה רק בתוצאה, אבא שכבר לא רוצה לרדת לגינה, אמא שמעדיפה שיביאו לה דברים במקום לקום, אדם שבעבר היה הולך לחדר האוכל בעצמו ומתחיל לבקש ליווי. קל לפרש את השינויים האלה כחוסר רצון או כעייפות טבעית של הגיל, אבל לעיתים הם משקפים ירידה ממשית ביכולת הגופנית.
ארגון הבריאות העולמי מדגיש את חשיבותה של פעילות גופנית בגיל המבוגר ובמיוחד פעילות המשלבת חיזוק שרירים, שיווי משקל ותנועה המותאמת ליכולת האישית.
הבשורה החשובה היא שגם בגיל מתקדם, הגוף יכול להפיק תועלת מפעילות מותאמת.
הפעילות לא חייבת להיות ממושכת או מאומצת, בהתאם למצבו של האדם, היא יכולה לכלול הליכה בבית, תרגול קימה וישיבה, תרגילי כוח מותאמים או פעילות בהנחיית פיזיותרפיסט.
כמובן, כאשר קיימות מחלות רקע, מגבלות תפקודיות או היסטוריה של נפילות, חשוב להתאים את הפעילות באופן מקצועי ולשמור על בטיחות, אבל יש כאן גם היבט אנושי חשוב: לפעמים מתוך דאגה אנחנו ממהרים לעשות עבור האדם פעולות שהוא עדיין מסוגל לבצע בעצמו, מביאים לו את הכוס, עוזרים לו לקום לפני שניסה, מוותרים על ההליכה הקצרה כדי שלא יתעייף. הכוונה טובה, אבל במקרים מסוימים היא עלולה לצמצם דווקא את ההזדמנויות שמאפשרות לו לשמר את יכולותיו.
תנועה בגיל השלישי היא הרבה יותר מפעילות גופנית, היא חלק מהיכולת להמשיך לבחור, לעשות ולהשתתף בחיים.
3. התייבשות בחורף: הסיכון שלא תמיד מרגישים
כשאנחנו חושבים על התייבשות, אנחנו מדמיינים בדרך כלל יום קיץ חם, הזעה מרובה ותחושת צמא. בחורף התמונה נראית אחרת.
מזג האוויר קריר יותר, אנחנו מזיעים פחות לעיתים קרובות ותחושת הצמא עשויה להיות פחות בולטת. דווקא משום כך, קל לשכוח שגם בחורף הגוף ממשיך לאבד נוזלים דרך השתן, הנשימה והעור וזקוק לאספקת נוזלים סדירה.
בגיל המבוגר הסיכון להתייבשות עשוי להיות גבוה יותר בשל כמה תהליכים פיזיולוגיים, אחד מהם הוא ירידה ברגישות מנגנון הצמא. עם השנים, תחושת הצמא לא תמיד משקפת באופן מספק את צורכי הגוף ולכן אדם מבוגר עלול לשתות מעט גם כאשר גופו זקוק לנוזלים.
בנוסף, תפקוד הכליות משתנה עם הגיל ובחלק מהאנשים פוחתת היכולת לרכז שתן ולשמר מים בגוף. לכך עשויים להצטרף גורמים נוספים: שימוש בתרופות משתנות, מחלות כרוניות, קושי בניידות, תלות בעזרה לצורך הגשת שתייה או הימנעות מכוונת משתייה בשל חשש מהצורך להגיע לשירותים לעיתים קרובות.
ההשפעה של מחסור בנוזלים יכולה להיות רחבה. התייבשות עלולה לגרום לחולשה, לסחרחורת, לעצירות, לירידה בלחץ הדם ולעיתים גם לשינוי בערנות או במצב ההכרה. אצל אדם מבוגר, במיוחד אם הוא מתמודד עם מחלות רקע או נוטל תרופות מסוימות, ההשלכות עשויות להיות משמעותיות יותר, אבל גם כאן לא תמיד נשמע את המשפט "אני צמא".
לפעמים נראה שהאדם עייף מהרגיל, מתקשה להתרכז, מתלונן על סחרחורת בקימה או פשוט שותה פחות מבעבר. הסימנים האלה לא ייחודיים להתייבשות ולכן שינוי חדש או משמעותי מצריך בירור רפואי ולא אבחנה עצמאית.
אז כמה צריך לשתות?
משרד הבריאות ממליץ לאנשים מבוגרים להקפיד על שתייה מספקת גם בחורף, אך חשוב להבין שאין כמות אחת שמתאימה לכולם.
הצורך בנוזלים משתנה בהתאם למשקל הגוף, לתזונה, לפעילות, למחלות הרקע ולטיפול התרופתי. במצבים מסוימים, כמו אי ספיקת לב או מחלות כליה, עשויה להידרש דווקא הגבלה או התאמה מדויקת של צריכת הנוזלים. לכן ההמלצה היא לשמור על הרגלי שתייה קבועים בהתאם להנחיות הרפואיות האישיות ולא להסתמך רק על תחושת הצמא.
לפעמים הפתרון מתחיל בפרטים קטנים: להציע שתייה לאורך היום, להניח כוס במקום נגיש, לשלב מרק או משקה חם כחלק מהשגרה ולשים לב לשינוי בכמות השתייה הרגילה וכמו בתחומים רבים אחרים בגיל השלישי, גם כאן ההיכרות היומיומית עם האדם היא חלק חשוב מהמניעה.
שלושה תהליכים, תמונה אחת שלמה
לכאורה, קור, חוסר תנועה והתייבשות הם שלושה נושאים רפואיים שונים, אבל בחיים עצמם הם עשויים להיפגש ולהשפיע זה על זה.
אדם מבוגר שנשאר בבית בגלל מזג האוויר הקר עלול לנוע פחות, כשהוא נע פחות, כוח השרירים והסבולת עלולים להיפגע, אם במקביל הוא גם שותה פחות, הוא עשוי לחוות חולשה או סחרחורת שיקשו עליו עוד יותר להתנייד.
כאשר ברקע קיימים יתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת או מגבלות תפקודיות, ההתמודדות עשויה להיות מורכבת עוד יותר וכאן נמצאת אחת התובנות החשובות בטיפול בגיל השלישי:
הגוף לא פועל במערכות נפרדות וגם האדם לא חי את חייו לפי פרקים רפואיים.
אותו אדם שמתמודד עם לחץ דם גבוה הוא גם מי שצריך לקום בבוקר, להתלבש, לשתות, ללכת, לפגוש אנשים ולהמשיך לקיים את השגרה שמעניקה לחייו משמעות. לכן טיפול מקצועי דורש הסתכלות רחבה, כזאת שמזהה את הקשרים בין המצב הרפואי, הסביבה, ההרגלים והיכולת התפקודית.
ברשת "ביחד", ההיכרות עם האדם היא חלק בלתי נפרד מהתפיסה הטיפולית, היא מאפשרת לראות מעבר למדדים הרפואיים ולהבחין גם בשינויים הקטנים שמתרחשים בחיי היומיום.
האם האדם נע פחות מהרגיל? האם הוא שותה מספיק בהתאם לצרכיו? האם סביבת המגורים שלו נעימה ובטוחה? האם פעולה שהייתה פשוטה עבורו נעשתה קשה יותר?
אלה שאלות שמחברות בין ידע מקצועי לבין תשומת לב אנושית, בין מניעה לבין איכות חיים. החורף מביא איתו שינוי טבעי בסביבה שלנו, אבל האופן שבו אנחנו נערכים אליו יכול להשפיע על הבריאות ועל התפקוד.
כי שמירה על בריאות בגיל השלישי היא גם שמירה על היכולת להמשיך לנוע, לבחור, לפעול ולהיות חלק פעיל בחיים.
