עם ההתקדמות הגילאית של כל אדם מגיעות תופעות פיזיולוגיות ומנטליות המשפיעות על היכולות התפקודיות. בגיל השלישי ובפרט בגילאי הזקנה המתקדמים, בנוסף להשפעות הגילאיות, מתווספות גם השפעות הנובעת ממחלות, פציעות ומצבים רפואיים שונים. ככל שהיכולת התפקודית יורדת, כך קיימת בקשר ישיר ירידה במצב הנפשי והקוגניטיבי. ביצוע פעולות יום יומיות כמו להתלבש, לבשל, ללכת, ובוודאי לעסוק בתחומי עיסוק מגוונים שמילאו את הזמן והנפש, פתאום חסרות ונותר זמן ארוך ומלא בריק.
זו הסיבה המרכזית לחשיבות מציאת עיסוקים שונים ומגוונים ככל הניתן לבני הגיל הזה והתאמתם לסטטוס התפקודי שלהם. הן במטרה לשפר יכולות מוטוריות ובעיקר כדי לאפשר מקסימום של תפקוד עצמאי כאמצעי מרכזי לשמירה על מעורבותו של האדם בחייו, לשיקום או שימור יכולתו לקחת חלק בפעילויות ואינטראקציות משמעותיות עבורו ובשמירה על כבודו העצמי ועל תחושת היכולת והערך שלו.
ברשת ביחד אנו נותנים חשיבות רבה מאוד לסוגי פעילויות והתאמתם באופן אישי ככל הניתן לכל דייר/ת בהתאם לסטטוס תפקודו.קיימות פעילויות ייחודיות בכל אחד מהבתים בהתאם לאופי הדיירים והיכולות שלהם.
כיצד מותאמות פעילויות התעסוקה?
אחד מהדברים החשובים ביותר עבורנו ברשת ביחד הוא התאמת פעילויות ותעסוקה לדיירים בבתים באופן שימלא את יומם בהנאה וגם יענה על הצרכים הטיפוליים הדרושים להם.לכן, מתקיים שיח מקצועי בין צוות הריפוי בעיסוק ומדריכת התעסוקה במחלקה בבית אשר מתאימות לכל דייר/ת את הפעילויות בהתאם ליכולות התפקודיות ולהעדפות האישיות שלו/שלה, שמוגדרות גם בטופס הקבלה ועולות גם בשיחות מדריכת התעסוקה עם הדייר/ת ובני משפחתו/ה.
לדברי טובה סימון, מנהלת ריפוי בעיסוק ותעסוקה בבית עטרת רימונים: "הכי חשוב להתייחס לרצונו של הדייר, התחביבים שלו ודברים שמעניינים אותו. חשוב להתאים את הפעילות ליכולתו המוטורית והקוגניטיבית כיום. חשוב במיוחד בגיל השלישי להקשיב לדייר ולשמוע ממנו, לא לנסות ללמד אותו דברים חדשים (אלא אם כן הוא מציין שהוא מעוניין בכך) אלא לתת להם להראות לך מה הם יודעים לעשות ומה היכולות שלהם".
"הפעילויות נבחרות לפי תחומי העניין של הדייר/ת בעבר ובהתאם ליכולות שלו כיום. מנסים להתחבר לדברים שאוהב ורוצה לעשות, תחביבים ישנים או דברים חדשים שרוצה ללמוד. זה דינאמי בהתאם לרצונו של הדייר. מציעים מגוון רחב של פעילויות והדייר בוחר במה רוצה לעסוק. לדוגמא, דיירת שאהבה לסרוג נציע לה פעילויות סריגה ואם כבר אינה מסוגלת לעשות זאת ננסה להציע פעילויות קרובות ופשוטות יותר כגון, רקמה לפי דוגמא או אם דייר היה נגר אך כיום אינו יכול לעסוק בזה נביא לו לוחות עץ לצביעה."
התעסוקה בכל הבתים שלנו מתקיימת באופן שוטף על בסיס יומיומי בהתאם לתוכנית חודשית, במפגשי בוקר בין 09:30-11:45 ובמפגשי אחר הצהריים בין 16:00-18:00 שמשמשים את הדיירים גם להעשרה, לפנאי וגם למפגשים חברתיים חשובים.מדריכת התעסוקה ומרפאה בעיסוק עוקבות אחר השתתפות בפעילויות וקיים דיווח למשפחות בהתאם למעורבות הדיירים בטיפול.
והיא מוסיפה "כל הפעילויות מותאמות לרמת יכולת ההשתתפות של הדייר ומהוות פוטנציאל לחוויה של הצלחה שתאתגר את הדייר להמשיך בפעילויות בהתאם ליכולותיו באופן מאוד דינמי."
במרבית המקרים, פעילויות התעסוקה מתקיימות בחדרי תעסוקה ייעודיים שקיימים בכל מחלקה ומותאמות לסטטוס התפקודי של הדיירים גם מבחינת מרחב וציוד.בחדר התעסוקה ישנו לוח התמצאות יומי, תכנית תעסוקה שבועית ולוח נושא שמתעדכן באופן שוטף על ידי מדריכת התעסוקה במחלקה שגם מציגה את הפעילויות בכל מפגש.
סימון מספרת כי "הדיירים מאוד נרגשים לשתף עם בני המשפחות את התוצרים ובתקופת ימי הסגר בעזרת המדיה המתקדמת והתארגנות של הרשת באמצעות טאבלטים הועברו מפגשים וסרטונים מהפעילויות לבני המשפחה שצמאים לדעת ולהבין במה עוסקים יקיריהם בבית."
אילו פעילויות מיוחדות יש ברשת?
לדברי חבצלת סרי, רכזת תרבות ותעסוקה במרכז סיעוד וותיקים: "ישנן פעילויות בעלות סטטוס קבוע כמו קבוצת אומנות וקיימות גם הפעלות נוספות שבהן הדיירים משתתפים כגון: פעילות ספורטיבית, אקטואליה, הרצאות, אומנות ויצירה, מטבח, ארומתרפיה ונוסטלגיה. הפעילויות מתקיימות במחלקות או במרפסת . בימים אחרים ישנן פעילויות המתקיימות מחוץ למחלקות כגון: לובי, חצר או בחדרים ייעודיים. קיימות גם פעילויות מיוחדות נוספות כמו גינון טיפולי וחדר סנוזלן"
לדברי אתי אזולאי, רכזת תרבות ותעסוקה בבית לאזרחים וותיקים בקדימה: "בחודשים האחרונים התחלנו בפעילות גינון טיפולי – שיטת טיפול העושה שימוש בצמחים ובפעולות הקשורות לגינון לשם שיפור רווחת הדייר בשימור היכולות המוטוריות, תמיכה חברתית הן במישור הרגשי, הקוגניטיבי, שלווה, עידוד, העצמת הביטחון העצמי ובמיוחד מגוון של גירויי חושים: ראיה, ריח, מגע, טעם, מרחב, ניעה ותחושת סיפוק מהטבע, יצירת עניין, תוצאה ואתגר, המובילים לשיפור הדימוי העצמי ולהצלחה שיוצרת מעגלי השפעה על התפקוד היומיומי הכללי."
בפעילות הגינון הטיפולי יוצאים הדיירים לגינות ברחבי הבית ושותלים שתילים של פרחים /צמחים שונים, בעצמם ו/או עם סיוע. הם משקים את הצמחים, מדשנים ומגיעים לביקורות תכופות למעקב אחר הצמחים שבאחריותם. הפעילות החלה לראשונה בבית לאזרחים וותיקים ובעקבות ההצלחה החליטה הרשת להרחיב את הפעילות לכלל הבתים ברשת.
"הדיירים נהנו מאוד לצאת לגינות ולהפריח אותן בעצמם" מוסיפה אזולאי, "בגיל השלישי מחקרים רבים מראים את החיבור של האדם לטבע, שמעלה נוסטלגיה. העלאת זיכרונות עוזרת ותומכת לשמר ולשמור על הזיכרון ופעילות פיזית שומרת ותורמת לחיזוק השרירים." היא מסכמת.
טיפול בחדר סנוזלן- חדר של גירויים (סביבה רב חושית) שמקורה בטיפול רגשי, תנועתי וחושי. משמש הרבה פעמים לטיפול רב חושי בחולי אלצהיימר ודמנציה.
אזולאי מתארת: "החדר מאפשר לחוות מציאות מדומה ונטולת סכנות ושפע של חוויות על חושיות. התאורה, הטקסטורות, והצלילים מגרים את המטופל ואת חושיו הרדומים ומאפשרים התמודדות במרחב, ביטחון ורוגע. השליטה הינה בידי המטופל כשהמטפל הינו המאפשר, מה שמוריד את רמת המתח ומאפשרת למטופל רגיעה, אמון, למידה ומשפרת את הביטחון העצמי ואיכות החיים."
למרות הגירויים הרבים הנמצאים בחדר, המטרה בשהייה בו היא לאפשר: מקום רגוע ושקט ולהשרות תחושת ביטחון דרך יצירת תהליכים טיפוליים המתאימה למטופל .
מטופלים הסובלים מקשיים רבים המתבטאים בקושי במרחב, קושי בשפה ולסירוגין בהתפרצויות, חדר הסנוזלן המשלב היבטים רב חושיים לשחרור מתחים וחרדות, יהווה עבורם מפלט של רוגע ובטחון.
קיימות פעילויות רבות ומגוונות המשתנות בין הבתים והמחלקות וצוות גדול ומסור שמקדיש מחשבה, זמן ומאמץ במטרה לגוון ולהתאים את הפעילויות לרצונות הדיירים ולסטטוס התפקודי האישי של כל דייר/ת וכך, לאפשר להם גם לפתח יכולות פיזיולוגיות, בין אישיות, תקשורתיות וגם למלא להם את היום בפעילות מהנה, מאתגרת ומקדמת.
