משפחות יקרות,
לנוכח הזמנים המאתגרים שהביאה המלחמה לחיינו, הבית לאזרחים ותיקים בקדימה הפך למקלט של כוח, תמיכה וחוויות משותפות למפונים מביתם שנקלטו אצלנו. סיפור מדהים אחד שמדגים את החוסן בקהילה שלנו הוא זה של אברהם וטובה פרוחי מקריית שמונה יחד עם ילדיהם ונכדיהם, שגרו בסמיכות אחד לשני במשך שנים רבות וכעת לנוכח המצב נאלצו להתפנות מביתם ולהתפצל כל אחד למקום אחד.
בתוך הסביבה המחבקת של הבית לאזרחים וותיקים מוצאים הדיירים ומשפחת פרוחי ביניהם, נחמה באמצעות פעילויות שונות. טובה הדגישה את האמפטיה של העובדת הסוציאלית המקסימה והקשובה המתייחסת לשאלות שלהם הקשורות לסכסוך המתמשך וצוות המטפלים מציע תמיכה, בין אם באמצעות שיחות נוחות או דיונים במגוון נושאים.
השגרה היומיומית בבית מגוונת בפעילויות שונות ומפגשים חברתיים כגון ציור, פעילות גופנית, תרגילי נשימה, הרפיה, מדיטציה, תשבצים ומשחקי לוח. פעילויות אלו משמשות כמאמץ קולקטיבי להפנות מחשבות לעבר היבטים חיוביים ומעשיים של החיים, תוך טיפוח תחושת קהילה ורווחה.
נוסף לאי הוודאות בימי מלחמה, ענבר, נכדתם של אברהם וטובה, מוצבת ביישוב מבטחים ומשרתת כחובשת קרבית, כך שבשעת הצורך היא מוקפצת לעוטף עזה, כששאלנו אותם איך שומרים על הביטחון והאמונה בזמנים מאתגרים כאלה, טובה הדגישה את כוחה של התפילה: "אני מתפללת לשלום בין העמים, להחזרת החטופים וכמובן לשלום נכדתי ענבר וחיילי צה"ל".
ניצנה, אמה של ענבר, שיתפה כי המשפחה, שהתגוררה בעבר ברדיוס הקרוב של קריית שמונה, מפוזרת כעת בערים שונות במסגרת הפינוי. אולם בכל סוף שבוע הם מתאחדים כאן וחולקים חוויות.
סיפורה של משפחת פרוחי משקף את החוסן והעוצמה שמגדירים את הקהילה שלנו. בעודנו מנווטים יחד בזמנים לא וודאיים אלה, נעים לשאוב השראה מהדוגמה שלהם לאחדות, חמלה ותקווה משותפת למחר טוב יותר.
