מבחן Activities of Daily Living (ADL) הוא כלי הערכה תפקודי המשמש להערכת יכולתו של אדם לבצע פעילויות יומיומיות חיוניות המהוות בסיס לעצמאות תפקודית של האדם וכן את מידת התלות שלו בזולת.
בנוסף למבחן ה-ADL קיים גם מבחן IADL הבודק את יכולת התפקוד האינסטרומנטלי של האדם הכולל פעולות יום יומיות כגון קניות, בישול, ניקיון הבית, ניהול כלכלי, עצמאות בתחבורה ציבורית, סדר יום, אופן לקיחת תרופות ועוד.
מבחן ADL מתמקד בשישה תחומים עיקריים בחיי היומיום:
רחצה: היכולת להתרחץ או להתקלח באופן עצמאי. בסעיף זה בודקים את מידת הצורך בעזרה ברחצה, האם מתרחץ ללא עזרה, השגחה, סיוע בהכנת המקלחת ואביזרים, זקוק לעזרה חלקית ברחצה או עזרה מלאה.
הלבשה: בדיקת יכולת הנבדק להתלבש ולהתפשט ללא עזרה, עזרה חלקית, מתלבש בעצמו או זקוק לעזרה מלאה בהלבשה והפשטה.
שירותים: היכולת להשתמש בשירותים ולשמור על היגיינה אישית.
ניידות: הסעיף שיש לו השפעה מכרעת על יתר התפקודים ב-ADL, בו נבחנת היכולת לעבור מעמדה אחת לאחרת, כגון כניסה ויציאה מהמיטה, שינוי תנוחה, קימה וישיבה על כיסא, הליכה ועוד. בבדיקת הניידות מייחסים חשיבות רבה לשימוש במכשירי עזר לניידות, למאמץ או קושי או מגבלה המקשה על ביצוע הפעולה וכן מתייחסים לסימפטומים המגבילים את יכולת הניידות ומהווים סיכון גבוה לנפילות חוזרות.
שליטה על סוגרים: היכולת לשלוט בתנועות שלפוחית השתן והמעיים. האם שולט על ההפרשות או סובל מאי שליטה על הסוגרים וזקוק לעזרה מלאה ואמצעי עזר.
האכלה: היכולת לאכול עצמאית, כולל היכולת להביא מזון לפה, ללעוס ולבלוע. האם אוכל באופן עצמאי או זקוק לעזרה חלקית וסיוע בהגשה או האם זקוק לעזרה מלאה.
על מנת לאמוד את מצבו של הנבדק באופן מדויק יש לבדוק האם קיימות מחלות ובעיות רפאיות שעלולות לגרום להופעה של סימפטומים הפוגעים ביכולת של הנבדק לבצע פעולות ADL באופן עצמאי, כמו:
האם הנבדק מבצע את פעולות היום יום במאמץ?
האם המגבלות קבועות או זמניות ותלויות בגורמים נוספים מלבד מחלות? למשל שינויים במצב הרוח ודיכאון.
יש לזכור שבמחלות מסוימות תסמיני המחלה מקשים ופוגעים ביכולת הנבדק לבצע את הפעולות היום יומיות באופן עצמאי והוא זקוק לקבלת עזרה מלאה או חלקית, לעיתים זה רק בחלק מפעולות היום יומיות ובחלק אחר אינו זקוק לסיוע כלל ולהיפך ולעיתים זה עניין זמני בעקבות אשפוז או ניתוח.
למבחן ADL יש חשיבות משמעותית במספר הקשרים:
מסגרת קלינית: מבחן ADL משמש בדרך כלל במסגרות בריאות, כגון בתי חולים, בתי אבות ומרכזי שיקום, כדי להעריך את היכולות התפקודיות של הפרט ולפתח תוכניות טיפול מתאימות. זה עוזר לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לקבוע את רמת הסיוע הנדרשת ולזהות כל ליקוי שעלול להשפיע על איכות החיים של האדם.
טיפול בקשישים: בטיפול גריאטרי, מבחן ה-ADL חשוב במיוחד להערכת הירידה התפקודית הקשורה להזדקנות וזיהוי הצורך בשירותי תמיכה או הסדרי דיור מוגן. זה מסייע בקביעת רמת הטיפול והתמיכה המתאימה הנדרשים על ידי מבוגרים.
הערכת נכות: מבחן ה-ADL משמש בהערכות נכות כדי להעריך את יכולת התפקוד של אדם ולקבוע את זכאותו לשירותי תמיכה וקצבאות נכות. הוא מספק מדד אובייקטיבי ליכולתו של אדם לבצע פעולות יומיומיות חיוניות.
מחקר ושיקום: מבחן ה-ADL משמש גם כמדד מחקרי המודד תוצאות תפקודיות ומעריך את היעילות של ההתערבויות. זה עוזר להעריך את ההשפעה של טיפולים והתערבויות שונות על יכולתו של הפרט להחזיר לעצמו עצמאות בפעילויות היומיומיות.
סיכום:
מבחן Activities of Daily Living (ADL) הוא כלי רב ערך להערכת היכולות התפקודיות של אדם בביצוע פעילויות יומיומיות חיוניות ולהתאמת מסגרת לנבדק על ידי הגשת הנתונים שהתקבלו למוסדות ממשלתיים כגון: בטוח לאומי, משרד הרווחה, סיוע בבית על ידי קופת החולים, תביעה לגמלת סיעוד או גמלה מחברת הביטוח בפוליסת סיעוד, משרד הבריאות לצורך קבלת קוד והפנייה למוסד המתאים לצרכיו.
את הטופס ממלאים רופאים, רופאות, אחים ואחיות שקיבלו הכשרה למילוי הטופס והבנת המשמעות במילוי הטופס המשפיע על הגדרת סטטוס תפקודי של הנבדק (עצמאי, תשוש גוף, תשוש נפש, סעודי וסעודי מורכב) וכן התאמתו למסגרת ראויה.
המבחן מספק לאנשי מקצוע בתחום הבריאות מידע חיוני כדי להעריך את רמת העצמאות של הפרט, לזהות ליקויים או מגבלות ולפתח תוכניות טיפול מתאימות או התערבויות. על ידי הבנת יכולות ה-ADL של אדם, ספקי שירותי בריאות יכולים להתאים את המסגרת, התמיכה והשירותים שלהם כדי לקדם עצמאות, לשפר את איכות החיים ולהבטיח טיפול מיטבי.
תוצאות ההערכה מספקות מידע רב ערך על היכולות התפקודיות של הפרט והצורך שלו בסיוע או התערבות.
