טיפול וליווי אדם סיעודי מצריך משאבים רבים כגון: התנהלות מול גורמי מקצוע שונים, התנהלות מול גורמי רווחה, התמודדות נפשית, כלכלית, משפטית ועוד רבים.
ישנם מקרים בהם אדם הופך סיעודי כתוצאה מתאונה או פגיעה כלשהי ואז מצבו משתנה מקצה לקצה ברגע אחד וכך משתנים גם חיי הקרובים שלו ויש מקרים שהם תהליך ארוך ומתמשך של הדרדרות במצב הפיזי והקוגניטיבי של האדם החולה.
טיפול וליוויי אדם סיעודי מצריך תמיכה ומעטפת משפחתית אינטנסיבית, הליווי המשפחתי נעשה תוך ניהול חיים אישיים, עבודה וקיום משפחה גרעינית, מה שהופך את ההתמודדות היומיומית לשגרה מאתגרת ולא פשוטה.
שנים ארוכות במקצוע הפגישו אותנו עם הצד שפחות מדברים עליו, שהוא משפחות החולים הסיעודיים והדרך שהם עוברים בתהליך הטיפול ביקיריהם, במיוחד בתקופת הקורונה המאתגרת. כמובן שלא ניתן לשקף במילים את המורכבות הכרוכה בטיפול בקרוב משפחה סיעודי, אך כן ניתן לייצר תמונה ברורה של ערכיות ומוסריות, מסירות גדולה והקרבה. חשוב לעודד ולתמוך במשפחות ולחזק את ידם בהערכה על הליווי והתמיכה שהם מעניקים ליקיריהם, למעטפת הזאת יש חשיבות גדולה בכבודו, חיוניותו ושיקומו של החולה הסיעודי.
האתגרים הכרוכים בטיפול באדם סיעודי:
- לראות את ההורה במצב תלותי.
- דילמות בבחירת המוסד וההחלטה בכלל לשים אותו במוסד רפואי.
- מצב שבו ההורה מפסיק לזהות את בני המשפחה.
- קבלה והכלה של הדרדרות במצבים רפואיים קוגניטיביים ותפקודיים.
- התמודדות עם הפן המקצועי: רופאים, אחיות, פיזיותרפיסט ואנשי מקצוע נוספים.
- קבלת החלטות רפואיות בייחוד כשאין בן משפחה נוסף איתו ניתן להתייעץ ולחלוק את הרגש.
- טיפול בענייניו האישיים של ההורה.
- יצירת אמון וכבוד בין המשפחה לצוות המטופל.
המורכבות לסעוד אדם קרוב היא איננה פשוטה כלל, כשמוסיפים את הקורונה למשוואה הקושי הוא גדול מאוד בייחוד לאור העובדה שלא מדובר באנשים צעירים וכל רגע לצידם הוא יקר ערך.
עם מה מתמודדת המשפחה בתקופת הקורונה?
- ביקורים תחת מגבלות שונות.
- חוסר במגע בין המטופלים למשפחותיהם.
- הרצון להוציא דייר לאוורור, טיול אינו מתאפשר.
- חוסר אפשרות להגיע לביקורים באופן ספונטני.
- הפסקת הביקורים בזמן בידוד או סגר מחלקתי.
- חוסר יכולת "לפקח" על הטיפול הסיעודי והרפואי.
התקשרות עם בני המשפחה:
באדם סיעודי מטפלת בדרך כלל המשפחה, יש משפחות המורכבות מילד אחד או מספר ילדים המעורבים בטיפול בהורה, כבר בשיחה הראשונית עם המשפחה עושים תיאום ציפיות וממליצים שיהיה בן משפחה אחד אליו תעבור כל האינפורמציה הקשורה לדייר, הקושי מתעורר בדרך כלל כשצריך לקחת החלטות רפואיות שלא כולם מסכימים עליהן, לרוב האדם הדומיננטי במשפחה הוא זה שלוקח את ההחלטה הסופית ובמידה ויש אפוטרופוס אחד שמנהל את ענייניו הרפואיים של החולה הסיעודי מולו מתנהלת ההתקשרות בכל הנוגע לטיפול הדייר, מצבו הרפואי, החלטות רפואיות ודרכי הטיפול.
מניסיון רב שנים ראינו כי קל יותר להתנהל מול משפחות המגיעות עם ידע מקדים בטיפול באדם סיעודי, אין היכרות חדשה עם התחום והידע שנצבר מסייע בקבלת החלטות בנוגע לטיפולים השונים ומצבים רפואיים של החולה.
ליווי של חולה סיעודי כרוך בקבלת מצבו הרפואי המשתנה, לעיתים אירועים חריגים כגון נפילות גורמות לירידה בתפקוד או בשל החמרת המחלות איתן הוא מתמודד. מצב קוגניטיבי ירוד מקשה על התקשורת עם בני המשפחה וזה מאוד מקשה עליהם בעיקר בתקופת הקורונה בה המגע והקרבה חסרים, בייחוד אצל מטופלים שמלכתחילה אין איתם תקשורת מילולית וההתקשרות העיקרית עם המשפחה היא במגע ישיר.
הכלים העומדים בפני המשפחות להתקשרות רציפה וטיפול ביקיריהם:
- לכל מחלקה יש טלפון ישיר.
- זמינות שיחות וואטסאפ עם העובדים הסוציאליים בשעות עבודתם.
- תיאום ביקורים בשיחות וואטסאפ.
- מכשיר אייפד לכל מחלקה למטרת שיחות וידאו עם הדיירים.
- שליחת סרטונים ותמונות מהשגרה היומית.
- פגישות אישיות מול רופא מחלקה או אח אחראי.
- ישיבה רבת משתתפים שכוללת את כל הנוגעים לטיפול בדייר: תזונאית, פזיותרפיסט, עו"ס, אחראי מחלקה, רופא, מנהל ועוד…
אחד הקשיים העיקריים של המשפחות הוא התמודדות עם הדרדרות תפקודו של האדם היקר להם, קשה מאוד להפנים כי לעיתים האדם העומד מולם כבר אינו אותו איש יקר שגידל אותם, תמך וחינך. לא פעם הם מלאי רגשות אשם כי אין ביכולתם להמשיך ולטפל בו בבית וכביכול הם "זורקים אותו" לבית אבות שם אין השליטה בידיהם.עצם שיתוף המשפחה, השיחה והקשב, בחייו העכשוויים של הדייר על כל השינויים והתהפוכות שחלים בו, הן הדרך להפנמת הסיטואציה, להתמודדות ולחיבוק המתבקש.
רשת ביחד שמה דגש על חשיבות הקשר המשפחתי הרציף, מעודדת תקשורת מול המשפחות ומעדכנת בצורה שוטפת על המתרחש בבית אבות בכלל ועם הדיירים בפרט.
