“עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם. יְרוּשָׁלִַים הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּיו.”
ירושלים העתיקה וירושלים החדשה, אבני הכותל העתיקות ומבני הפלדה והזכוכית של אזורי התעשייה המתקדמים – עיר אחת, מאוחדת,
אשר מספרת סיפור מופלא בן שלושת אלפי שנה של שאיפה תמידית לחיבור בין שמיים וארץ. עיר שרווחתה ובטחונה קשורים בקשר עמוק ובל יינתק לערכיה ולרוחניותה.
עיר שאין כמותה בעולם כולו.
ירושלים איננה נכס, אלא קריאה. עיר שאיננה שייכת לאף אחד משבטי ישראל אלא לכולם יחד ואולי נכון יותר יהיה לומר שכל שבטי ישראל שייכים אליה.
ירושלים תובעת מאיתנו להתעלות על עצמנו וליצור בה חיי מופת, אות ודוגמה לעולם כולו.
ואכן, מאז אוחדה במלחמת ששת הימים, ירושלים היא מופת עולמי של סובלנות ודו-קיום בין הדתות.
בכל יום ויום מגיעים לירושלים ולעיר העתיקה בפרט עשרות אלפי מבקרים, עולי רגל ומתפללים בני כל הדתות. מתפללים אלה לצד אלה ושואלים בשלום ירושלים.
כל מי שמגיע לירושלים ורואה את הרבבות החיים אלה לצד אלה, עובדים אלה לצד אלה ומתפללים אלה לצד אלה יודע כי ירושלים כשמה כן היא – עיר של שלום.
בעטרת רימונים חגגנו את יום ירושלים בהדרת כבוד, דיירינו ודיירותינו היקרים ענו בחוכמתם הגדולה על חידון בנושא ירושלים המצורף כאן בתמונה
וחתמנו את החגיגות במזמור הנבואי של דוד המלך אותו חתם בתפילה הבאה:
“יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ. לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַעַן בֵּית השם אֱלֹקֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ”.
