מירה קירשנר ומור קנימח, דיאטניות בבית האבות "הבית לאזרחים וותיקים" של רשת ביחד
סוקרות את הסיבות למחלת הסוכרת בגיל השלישי ודרכי הטיפול בגיל השלישי עולה הסיכון למחלות כרוניות, אחת המחלות השכיחות בקרב האוכלוסייה המבוגרת היא מחלת הסוכרת.
כ-200 אלף ישראלים מעל גיל 65, המהווים כרבע מהאוכלוסייה המבוגרת בגילים אלה – סובלים מסוכרת מאובחנת, וההערכות כי עשרות אלפי מבוגרים נוספים מעל גיל 65 סובלים בארץ מסוכרת שטרם אובחנה.
הכרות עם מאפייני המחלה והטיפול התזונתי המותאם מסייעים לבני הגיל השלישי לשמר את אורח החיים באופן מיטבי.
מאפייני הסוכרת
הלבלב הוא בעל חשיבות גדולה בגוף. הוא מאזן את רמת הסוכר בגוף ע"י הפרשת אינסולין לפי הצורך הגופני.
בסוכרת סוג 1 ( אשר לרוב נקראת סוכרת נעורים) הלבלב לא מסוגל לייצר אינסולין ולכן אין איזון ברמות הסוכר בדם. לעומת זאת, בסוכרת סוג 2, אשר לרוב מיוחסת לסכרת מבוגרים, הלבלב ממשיך לייצר אינסולין, אך מסיבות שונות נפגמת יכולת הגוף להשתמש בסוכר ולהכניסו לתאים.מצב זה נקרא תנגודת לאינסולין.
גורמי הסיכון לסוכרת סוג 2:
גיל, עודף משקל, היעדר פעילות גופנית, מתח נפשי ותורשה.
הטיפול בסוכרת – טיפול תזונתי ואורח חיים בריא
מורכב מ 4 עמודי תווך הקשורים זה בזה- פעילות גופנית, דיאטה, תרופות, מצב רגשי.
עיקר הטיפול בזקנים עם סוכרת ( לפי המלצות ADA לזקנים- משנת 2017/2018 ) כולל הערכה של המצב הרפואי, הנפשי, התפקודי והחברתי. יש להתייחס לאבחנות גריאטריות, כאשר התפקוד יכול להשפיע על הטיפול העצמי.
היפוגליקמיה ( ירידה חדה ברמות הסוכר בדם )מהווה סיכון עיקרי שיש למנוע, שכן זה מהווה סכנת חיים. היא איננה אירוע ספונטני אלא נגרמת כתוצאה מעודף תרופה/ חוסר תזונה/ שניהם. כמו כן חשוב לקבוע מטרות איזון גמישות תוך ניסיון להימנע מסיבוכי היפרגליקמיה.
חשוב להדגיש- בפני בני הגיל השלישי קיימות סכנות רבות לפתח תת צריכה תזונתית ותת תזונה, ודיאטות יכולות להחמיר מצב. לכן ישנה חשיבות רבה לטיפול אישי תזונתי. שיפור נוחות, הפחתת לחצים, ושימור איכות חיים מהווים מטרות עיקריות כאשר מטפלים בסוכרת בסוף החיים.חשוב לציין שכאשר מדובר בטיפול פליאטיבי, איזון סוכר קפדני מיותר כולל הפחתת טיפול תרופתי, במקביל טיפול בליפידים יתכן ומיותר.
המלצות להתמודדות עם סוכרת ברמה הפרקטית
איזון רמות הסוכר יתאפשר בעזרת שמירה על אורח חיים בריא ושמירה על משקל גוף תקין
• הקפדה על 3 ארוחות ביום ו-3 ארוחות ביניים
• פיזור הפחמימות על פני היום
• תזונה עשירה בסיבים תזונתיים, ירקות ודגנים מלאים. חשיבות רבה היא גם צריכת חלבונים מספקת, היות שמחסור מוביל לפגיעה בשריר ובעצם. יש להעדיף שומנים בריאים כגון- טחינה, אבוקדו.
• שתיה מספקת של מים במהלך היום.
• הקפדה על לקיחת תרופות לפי הוראה רפואית.
• פעילות גופנית- לפחות חצי שעה ביום, 5 ימים בשבוע.
• הקפדה על בדיקות תקופתיות ומעקב .
• בבתי האבות בישראל מקבלים הדיירים תוסף יומי של מיקרו-נוטריינטים.
בעת קביעת טיפול תזונתי מותאם יש לקחת בחשבון עוד מספר פרמטרים עיקריים, בהם מגדר ומוצא אתני ותרבותי, מצב הבריאות כולל תחלואה נלווית, סוג ומינון התרופות, פעילות גופנית, יכולת כלכלית, קשיים פיזיים המגבילים אכילה.
לסיכום
הבנת מצבו של הקשיש כולל מצב גופני, נפשי, חברתי, סוציאלי וכלכלי הוא הבסיס להתחלת הטיפול התזונתי.
יש צורך להתאים את התוכנית התזונתית באופן אישי לאדם ולהיות קשובים לצרכים, העדפות וההרגלים.
ולבצע מעקב צמוד לבדיקת ביצוע ההמלצות כמפתח להצלחת המשך הטיפול.
