יעקב ליברמן נולד באוקראינה בשנת 1934 , בן בכור להוריו, אחריו נולד אחיו הצעיר ממנו ב4 שנים .
אמא של יעקב הייתה עקרת בית ואביו – עבד כחוטב עצים ביערות .
ב1941 אברהם, אביו של יעקב גוייס לצבא בברית המועצות ונלחם בנאצים עד סוף מלחמת עולם השנייה 1945.
אברהם נשבה ע"י הנאצים יחד עם עוד 18 חיילים, במהלך השבי אירגן מסלול בריחה מהנאצים לו ולכל החברים שהיו שבויים עימו והם הצליחו להימלט .
אברהם נפצע פעמיים במלחמת עולם השנייה, בפציעתו השניה כדור חדר לפיו , יצא דרך הצוואר ואז הגיע לכתף .
אברהם עבר תהליך שיקום מתמשך , אך עדיין נשאר מעוות בפנים ונפטר בגיל 92 .
אימו של יעקב, יעקב ואחיו הקטן הוברחו לאוזבקיסטן עם ציוד בסיסי.
הם היו יהודים ובאוקראינה הייתה אנטישמיות והנאצים השתלטו על שטח גדול באוקראינה, לכן הבריחה והשהייה שלהם באוזבקיסטן הצילה אותם ממוות .
במהלך שנה וחצי הם גרו באוזבקיסטן ללא אב המשפחה , חייהם שם היו קשים מאד. אימו של יעקב עבדה בתור שומרת על מנת לפרנס את שני ילדיה .
אחרי שנה וחצי הם חזרו לאוקראינה ושם נפגשו עם אביו שחזר מהמלחמה .
סבו של יעקב מצד אימו לימד אותו יידיש, לכן שפת אם השנייה של יעקב היא יידיש ועד היום הוא מדבר יידיש באופן שוטף .
יעקב למד 10 שנים בבית הספר ואחרי בית הספר החליט לנסוע לעיר לבוב באוקראינה ללימודים
בלבוב יש אוניברסיטאות ומכללות רבות , יעקב בחר ללמוד סלילת כבישים והצליח מאד בתחום . הוא עבד בתפקידים והשתכר שכר גבוה כך שיכל לעזור גם למשפחתו .
כשיעקב בגר והגיע לגיל גיוס לצבא הרוסי , הוא היה בשל לתהליך ולכן הצליח בצבא להתקדם לדרגה של סמל הראשון . במהלך השירות היה מקורב לממשלה ולפוליטיקה והיה מכובד ומוערך .
יעקב הכיר את אישתו בזמן השירות בצבא , הם התחתנו והביאו לעולם שני בנים . כאשר יעקב היה כמעט בן 40 התחילו לו כאבי ראש מאוד חזקים באזור עיניים .
יעקב ביצע בדיקה אצל רופא עיניים והתגלה שיש לו לחץ רב על קרקעית של העיניים , הוא נשלח במיידי לניתוח בקייב עם דיאגנוזה של גלאוקומה .
בעקבות ניתוח שלא צלח, נגרם נזק. בלתי הפיך לעיניו של יעקב והוא התעוור בגיל 40.
יעקב המשיך בעבודתו , אך בהדרגה הפסיק לעבוד והחל לקבל פנסיה מהמדינה .
כאשר היה בן 64 הוא ואישתו יבגניה קיבלו החלטה לעלות לארץ עם ילדיהם . הם הגיעו לעיר רמלה ששם יעקב התגורר עד לפני שנה וחצי.
כשאישתו יבגניה ז"ל נפטרה בחודש מאי בשנה שעברה ויעקב לא יכל לטפל בעצמו בשל העיוורון .
עבר לבית האבות "עטרת רימונים" בבני ברק , יחד עם הדיירים האחרים והצוות יעקב ממשיך לשמור על שמחת החיים שלו.