דברו איתנו

072-395-3726

כתבו לנו

info@beyahad.co.il

בקרו אותנו

רחוב אהרונוביץ 10, בני ברק

סיפורי דיירים

IMG-20220110-WA0022 (1)

סיפור חייו של הדייר יעקב ליברמן מעטרת רימונים

יעקב ליברמן נולד באוקראינה בשנת 1934 , הוא היה בן בכור והיה לו אח קטן ממנו ב-4 שנים .
אימא של יעקב הייתה עקרת בית ואביו עבד כחוטב עצים ביערות .
ב-1941 אבא של יעקב , אברהם , גוייס לצבא בברית המועצות ונלחם בנאצים עד סוף מלחמת עולם השנייה 1945.
אברהם היה שבוי של הנאצים עם עוד 18 חיילים. הוא היה היהודי היחיד ואף אחד לא הלשין עליו ואף ניסו להגן עליו.
במהלך השבי אבא של יעקב אירגן בריחה מהנאצים לו ולכל החברים שהיו שבויים גם .הם הצליחו להימלט .
אברהם נפצע פעמיים במלחמת עולם השנייה ופעם שניה נכנס לו לפה כדור , יצא דרך הצוואר ואז הגיע לכתף .
אברהם עבר תהליך שיקום מתמשך , אך עדיין נשאר מעוות בפנים .
את יעקב, אימו ואחיו הקטן, עם סלסלת קש ודברים הכי בסיסיים הבריחו לאוזבקיסטן .
הם היו יהודים ובאוקראינה הייתה אנטישמיות נוראית וגם הנאצים השתלטו על שטח גדול באוקראינה.
לכן השהייה של יעקב ומשפחתו באוזבקיסטן הצילה אותם ממוות .
במהלך שנה וחצי הם גרו באוזבקיסטן בלי אב המשפחה .החיים שם היו מאוד קשים . אימו של יעקב עבדה בתור שומרת על מנת לפרנס את שני ילדיה .
אחרי שנה וחצי הם חזרו לאוקראינה ושם נפגשו עם האבא שחזר מהמלחמה .האב נפטר בגיל 92.
סבא של יעקב מצד אימו לימד אותו יידיש ובבית של אימו תמיד דיברו רק יידיש . לכן שפת האם השנייה של יעקב – יידיש .
עד היום הוא מדבר ממש חלק ביידיש .
יעקב למד 10 שנים בבית הספר ואחרי בית הספר החליט לנסוע לעיר לבוב באוקראינה וללמוד שם .
בלבוב היו הרבה אוניברסיטאות ומכללות , יעקב בחר ללמוד סלילת כבישים ומאוד הצליח בתחום והגיע לתפקידים בחירים . הוא היה מקבל בזמנים ההם משכורת יפה וככה הצליח לעזור גם למשפחתו .
כאשר יעקב הגיע לגיל בו מתגייסים לצבא הרוסי , הוא היה מאוד בשל לתהליך ובזכות זה הצליח גם בצבא להגיע לדרגה של סמל ראשון . במהלך השירות היה מקורב לממשלה ולפוליטיקה והיה אדם מאוד מכובד ומוערך .
יעקב הכיר את אישתו בזמן השירות בצבא , הם התחתנו והביאו לעולם שני בנים . כאשר יעקב היה כמעט בן 40 התחילו לו כאבי ראש מאוד חזקים באזור עיניים .
יעקב ביצע בדיקה אצל רופא עיניים והתגלה שיש לו לחץ רב על קרקעית של העיניים , הוא נשלח במיידי לניתוח בקייב עם דיאגנוזה של גלאוקומה .
בעקבות רשלנות רפואית, הניתוח לא הצליח ונעשה לו נזק בלתי הפיך . יעקב התעוור לגמרי בגיל 40.
יעקב עדיין המשיך בעבודתו , אך לאט לאט הוא הפסיק לעבוד והתחיל לקבל פנסיה מהמדינה .
כאשר היה בן 64 הוא ואישתו יבגניה קיבלו החלטה לעלות לארץ עם ילדיהם . הם הגיעו לעיר רמלה ששם יעקב התגורר כל השנים האלו עד שהגיע ל"עטרת רימונים" .
אישתו נפטרה בחודש מאי שנה שעברה ויעקב כבר לא יכל לטפל בעצמו בגלל העיוורון .
הוא הגיע אלינו בחודש יוני . יעקב מציין שמתייחסים אליו מאוד יפה בעטרת רימונים , אך עדיין מאוד קשה לו שהוא לא יכול להיות עצמאי וצריך הרבה עזרה.
יעקב ממשיך לשמור על שמחת החיים שלו.

דיירים
נוספים

קביעת סיור

אנו שמחים להזמינכם לסיור באחד מבתי הרשת

לתיאום סיור השאירו פרטים