איפה ישנן עוד נשים כמו האישה הזאת ❤
היא נמסרה לדודתה בילדותה, ידעה מלחמות, התאלמנה בגיל צעיר וגידלה חמישה ילדים בשלוש מדינות שונות, רחל בוחבוט, האישה שחכמת חייה טבועה בה וממשיכה לדורותיה.
בוחבוט רחל נולדה ב- 15.01.1934 במרוקו בעיר אסווירה וגדלה בקזבלנקה, היא נולדה למשפחה גדולה המונה 7 אחים. כשהגיעה לגיל שנתיים החליטה אימה למסור אותה לאחותה, הדודה, שהייתה אישה חשוכת ילדים, דבר שהיה נהוג אז בצפון אפריקה ואליו נחשפנו לאחרונה בסרט "שבע ברכות".
רחל הייתה בת 10 שנים בלבד כשהסתיימה מלחמת העולם השנייה, היא זוכרת איך הגיעו האמריקאים כחלק מכוחות הברית לצרפת ואיך חילקו סוכריות לילדים עם ההודעה המשמחת על תום המלחמה.
עד גיל 13 לא פגשה רחל את הוריה הביולוגיים – ההסכם עם דודתה היה שכשרחל תגיע לגיל בגרות היא תשוב להוריה הביולוגיים וכך היה.
בגיל 22 התחתנה רחל במרוקו שם נולדו שלושה מילדיה ולאחר מכן עברה לגור בצרפת ושם נולדו 2 ילדים נוספים.
בצרפת עבדה כגננת וכך הצליחה לפרנס את משפחתה באמצעות גידול וחינוך ילדים.
בשנת 1968 בגיל 34 התאלמנה רחל בצרפת והמשיכה, כמו לביאה אמיצה, לגדל את חמשת ילדיה שהשתלבו במקצועות המשפט, רפואה, אומנות, ראיית חשבון ואלקטרואופטיקאית.
בגיל 61 בשנת 1995 היא עלתה ארצה לפגוש את האחים והאחיות שלה, עימם לא נפגשה 30 שנה, משאלת ליבה של הייתה בבוא העת להיקבר בארץ הקודש.
בהגיעה לארץ שהתה רחל בישוב קהילתי בת הדר במועצה אזורית חוף אשקלון. בגיל הפנסיה המשיכה לטפל ולגדל את נכדיה כשהיא גרה עם סלבי הבת שלה ונכדיה באותו הבית. בחינוך ילדיה ונכדיה הקנתה רחל ערכים של אהבת ישראל, אהבת היהדות, נתינה לסביבה והענקת עזרה לזולת, שמחת חיים ושאיפה להצלחות.
ב-2016 חלתה רחל בסרטן הפכה להיות סיעודית ועברה לבית אבות בית אורן בקיבוץ יד מרדכי, היא שהתה בקיבוץ 7 שנים ועם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עברה לעטרת רימונים בבני ברק.
כיאה לאישה האדירה שהיא ולערכיה, ארבעת נכדיה משתתפים במאמץ המלחמתי בעזה ביחידות מובחרות דובדבן, שייטת 13 ומג"ב.
רחל בולטת בשמחת חייה ומשתלבת כדיירת פעילה ומאושרת במחלקת "ברקת" בעטרת רימונים, היא התאקלמה מהר מאוד לסדר יום של שגרת פעילות המתרכזת בבריאות, טיפולי פיזיותרפיה, תעסוקת פנאי, ריפוי בעיסוק ומלאכות יד שונות.
עטרת רימונים מעניקה לדייריה ולבני משפחותיהם תחושת בית בידיעה שיש להם מעטפת מקצועית-רפואית בטוחה וזמינה ותוך מימוש צרכיו הייחודיים של כל דייר ודייר.
נאחל לתושבי הדרום, מפונים, משפחות חטופים, חיילים ומשפחותיהם ולכל בית ישראל ימים בטוחים, ימים יפים ואופטימיים יותר.
