הסיטואציה במסגרתה אדם מאבד את יכולותיו לנהל את ענייניו בעצמו ואת מסוגלותו לקבל החלטות באופן עצמאי הינה קשה ומורכבת לכל הדעות ובמקרים רבים עלולה להוביל, בסופו של דבר, לכך שאדם יאבד את כשירתו המשפטית לביצוע פעולות. תרחיש שכזה יכול להתהוות בתהליך ממושך הנפרש על פני תקופה ארוכה, כשמחלות זקנה שכיחות כגון דמנציה ואלצהיימר פוגעות אט אט בתפקודו הקוגניטיבי של האדם. לעיתים איבוד היכולת והמסוגלות יכולים להתרחש בפרק זמן קצר מאד עקב פגיעה טראומטית קשה וחד פעמית, למשל כתוצאה מתאונת דרכים.
לפי עו"ד עמית גולד, הטיפול באדם שאיבד את כשירותו המשפטית אינו פשוט וכרוך באתגרים רבים יותר מאשר טיפול באדם בעל כשירות משפטית המסוגל לדאוג לענייניו ולקבל את החלטותיו באופן עצמאי. לכן, ברשת בתי האבות "ביחד" מתמודד הצוות יחד עם בני משפחתו של האדם שאיבד את כשירותו עם אתגרים אלו באופן תדיר כאשר אחד מהקשיים המרכזיים המתעוררים במצב מורכב זה הוא חוסר היכולת להתחקות אחר רצונותיו של האדם שאיבד את כשירותו ומונה לו אפוטרופוס – דבר הגורם לתסכול רב ואף עלול להוביל לחילוקי דעות בין בני משפחתו בנוגע לשאלה כיצד לנהל את עניינו.
עד לפני מספר שנים כאשר אדם איבד את כשירותו המשפטית, האפשרות היחידה שהייתה קיימת לטיפול בענייניו הייתה על ידי מינוי אפוטרופוס וזאת באמצעות פתיחת הליך משפטי בבית המשפט (הליך שבנסיבות מסוימות עלול להיות מורכב מאד. כמו כן, לאחר מינויו כאפוטרופוס עליו לעמוד במטלות שונות כגון: הגשת דוחות שנתיים לאפוטרופוס הכללי, חובות המכבידות עוד את הנטל המוטל בין כה וכה על האפוטרופוס).
האפוטרופוס נכנס בנעליו של האדם עליו הוא מתמנה ונדרש לקבל החלטות בעניינו. אולם האפוטרופוס אינו מקבל הוראות ספציפיות שישקפו לו את רצונו האמיתי של האדם עליו הוא מתמנה, ולכן הוא נאלץ לנסות להבין בדיעבד מהם רצונותיו ובהתאם לבחור עבורו באפשרות בה אותו אדם היה בוחר אלמלא איבד את כשירותו.
תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 שקיבל תוקף בשנת 2016, שינה את פני הדברים והביא בשורה של ממש בתחום האפוטרופסות. לפי עו"ד גולד, הבשורה האמיתית היא ביצירת האפשרות של עריכת מסמך ייפוי כוח מתמשך מראש, כאשר האדם כשיר וצלול ונמצא בשלב בו הוא בעל יכולת לקבל החלטות ולבצע פעולות בענייניו, ובאמצעותו מתאפשר לאדם לתכנן את עתידו מראש ולקבוע את מהלך חייו בעתיד אם חס וחלילה יאבד את כשירותו המשפטית, וזאת בניגוד להליך מינוי אפוטרופוס אשר נעשה בדיעבד לאחר שהאדם כבר איבד את מסוגלותו וכשירותו.
במסגרת מסמך ייפוי הכוח המתמשך יכול האדם למנות מראש את מיופי כוחו אשר יפעלו מטעמו ובשמו בשלשה רבדים שונים הכוללים למעשה את התחומים המרכזיים ביותר החולשים על חייו של האדם: הרכוש, הרובד האישי-פרטי והרפואי. בנוסף, במסגרת מסמך ייפוי הכוח המתמשך ישנו חלק העוסק ב-"הנחיות מקדימות" – הנחיות הניתנות על ידי מייפה הכוח אל מיופי הכוח ובאמצעותן מנחה מייפה הכוח את מיופי הכוח כיצד לנהל את עניינו במידה שהוא יאבד את יכולתו וייפוי הכוח המתמשך יופעל. אומנם, החלק העוסק בהנחיות המקדימות הוא חלק רשות ולא קיימת חובה למלאו, אך מדובר בחלק מהותי מעריכת ייפוי הכוח המתמשך שכן באמצעותו יכול מייפה הכוח להביע את רצונו בצורה המיטבית בקשר לעניינים שונים בחייו. כך, יכול מייפה הכוח להנחות את מיופי כוח בנוגע לכל היבט שיבחר, החל מהנחיות מקדימות הנוגעות למקום בו ירצה האדם להתגורר בעתיד בין בביתו או בדיור מוגן או מוסד אחר. כמו כן, בהנחיות הנוגעות לאופן בו ינוהל רכושו של האדם וכלה בהנחיות הנוגעות לעניינו הפרטיים עד לרזולוציה של הנחיות הנוגעות לטיפול בחיית מחמד שברשותו למשל.
אפשר לומר כי כל אדם הוא עולם ומלואו ולכל אחד ואחת העדפות שונות כיצד לחיות את חייהם. באמצעות ההנחיות המקדימות שבייפוי הכוח המתמשך ניתן לשרטט את מפת הדרכים של רצונותיו של האדם, ובכך ישנה התאמה מירבית, התכנון המקדים חשוב לאין ערוך ומונע בין היתר, קושי באיתור רצונותיו של האדם בדיעבד, התסכול הכרוך בכך, והאפשרות לחילוקי דעות בין בני המשפחה בכל הקשור בנושא מצטמצמת בצורה מהותית.
כותב המאמר: עו"ד עמית גולד
